מתנות כהונה על במדבר רבה י״ד:י״ד

14 שְׁלשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וגו' כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת במדבר ז, פה, וְכִי אֵין יָדוּעַ שֶׁאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת הֵן, לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִשְׁקָלָן בִּכְלָל, לוֹמַר יָכוֹל בִּזְּמַן שֶׁשְּׁקָלָן בְּבַת אַחַת הָיוּ יְתֵרִים וּבִזְּמַן שֶׁהָיָה שׁוֹקְלָן אֶחָד אֶחָד, הָיוּ חֲסֵרִים, לְכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׁקָלוֹ וּמִשְׁקַל כֻּלָּן בְּבַת אַחַת, שֶׁלֹא פָּחֲתוּ וְלֹא הוֹתִירוּ. במדבר ז, פה: בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא נֶאֱמַר קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, קְעָרָה מִנַיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. לָמָּה צָרִיךְ לוֹמַר בָּהֶן הַקְּעָרָה הָאַחַת, הַמִּזְרָק הָאֶחָד, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁים אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן וְנִפְסָלִין אַחַר כֵּן בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שמות כה, כט: קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן, בָּהֵן הָיוּ מְנַסְכִים, וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר במדבר ד, ז: וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ, וּמַה אֲנִי מְקַיֵּם אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁים אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה.