מטה יהונתן על שלחן ערוך יורה דעה נ״ה

1 סימן נ"ה בש"ע סעיף א' וכן אם נחתך בתוך הפרק כו' בין הערקום ובין השוק טריפה. דין זה ע"פ הרא"ש. ועי' ט"ז סק"א שהביא ב' פירושים של הרא"ש וע' בב"י שהביא מהר"ן חביב שהוציא מדברי הטור דבנחתך בערקום גופא כשרה וכפי' השני שבט"ז אבל אין דבריו מוכרחים ואדרבה בטור משמע איפכא וכמש"כ הש"ך בסק"א דבנחתך הערקום טרפה אך קשה לפ"ז קושית התוס' בחולין דף ע"ו ד"ה אלא דהקשו שם דלמא סובר כמ"ד דצומת הגידין הוי דאגרמא ולבר וי"ל דפריך ליה עולא מכלל דהוה פשיטא ליה דצ"ה הוי דאגרמא ולגו אבל לשיטת הרא"ש דבעצם הערקום נמי נחתך טרפה א"כ הקושיא של התוס' במ"ע דכתב די"ל דמן הארכובה ולמעלה דתנן במתני' קאי על עצם הערקום ושם ליכ' צומת הגידין ואצטריך לאשמועי' דבנחתך בעצם השוק נמי טרפה משום צומת הגידין אך אם נאמר דהרא"ש ס"ל כרש"י דף נ' שמפרש גבי האי צנא דאינקורא שנשברה רגלי' בארכובה או למטה מארכובה ואין העצם יוצא לחוץ אם כן ס"ל לרש"י דגם בעצם הערקום איכא חשש צומת הגידין א"כ פריך הש"ס שפיר דגם בעצם הערקום איכא חשש צ"ה ועוי"ל דקושית הש"ם הוא כך דאף דבעצם הערקום ליכא חשש צומת גידין מ"מ פריך שפיר מהא דקתני במתני' מן הארכובה ולמעלה דמשמע דאתי לאשמועינן דגם למעלה איכא טריפות דנחתכו ולמעלה בודאי איכא ודאי צומת הגידין א"כ תיבת למעלה דקתני ל"ל דת"ל דטריפה משום חשש צומת הגידין:

2 סעיף ב' בהגה"ה אך י"א דאין אנו בקיאין כו'. לכך יש לאסור כו' אע"פ שחזר וקשר היטב לכאורה דבר זה אין לו שחר דהפו"ס דין זה סוברים דעיכול ניבי אפילו לא נשמט נמי טריפה א"כ אין בשבירה זו שום טריפות כלל רק טריפו' תליא בעיכול ניבי א"כ אפילו חזר ונקשר נמי טריפה משא"כ לפמ"ש הרמ"א דעיכול ניבי בלא נשבר או בלא נשמט כשר א"כ תליא הטריפות בשבירת עצם א"כ כשחזר ונקשר יפה אמאי יהיה טריפה:

3 ש"ע ס"ג וי"א דווקא כשעור ובשר חופין את רובו. ועי' ש"ך סק"ז שכתב בתשובת הרא"ש לא כתב רק נשבר ע"ש ומדברי הר"ן מוכח היפך דברי הרמ"א שכתב הר"ן הא דמחלקינן בין איפסיק ניבי לעיכול ניבי דאי נפסק ניבי היינו משום בלא איפסיק סדרא ברי' משא"כ בנשמט כל הירך מעיקרו היינו שניטל כולו אפילו לא נתעכל ניבי טריפה דודאי לא הדר ברי' וא"א כמ"ש הרמ"א דצ"ל עור ובשר חופין את רובו ל"ל טעמא משום דלא הדרה בריא ת"ל משום שאין עור ובשר חופין את רובו אע"כ צ"ל דבנשמט אפילו אין עור ובשר חופין את רובו כשר דלא אתמר רק בנשבר ולא בנשמט:

4 שם סעיף ד' אם יש לה ג' רגלים כו'. עי' ט"ז שהאריך בזה הענין ומה שמשיג על הפרישה בהא דרוצה לחלק בין כבד לרגל דהרגל צ"ל דוקא עומד למעלה מן הארכובה י"ל דוודאי הדין עמו אם עומד למטה מן הארכובה רגל שאין בו רק עצם אחד וודאי כשרה דמשום האי עצם המותר לא אמרינן שיהיה ניטל כל הג' עצמות אבל אם יש לה תואר רגל דהיינו שיש לה ג' עצמות או שנים דשייך בהו טריפות אפילו עומד למטה מן ארכובה נמי טריפה דאמרי' כל היתר כניטל דמיא כל עצמות של רגל אפי' למעלה והוי לדידן טריפ' דקיי"ל כרש"י: