מקור משנה סוטה ט׳:ב׳
2 נִמְצָא טָמוּן בְּגַל, אוֹ תָלוּי בְּאִילָן, אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר שם בָּאֲדָמָה, וְלֹא טָמוּן בְּגַל. נֹפֵל, וְלֹא תָלוּי בְּאִילָן. בַּשָּׂדֶה, וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה:
פירוש מסורת התוספתא על סוטה ט׳:ב׳
2 הזקנים וכו'. עיין במשנ' פ"ט מ"ו.
3 ידינו לא שפכה וכו'. דברים כ"א, ז'.
4 כפר לעמך וכו'. שם כ"א, ח'.
5 כיוצא בדבר וכו'. ירוש' פ"ט ה"ז, כ"ג סע"ד, ס"ז בהעלותך, עמ' 269, ועיין ספרי שם פי' פ"ח, עמ' 87.
6 באנו אל הארץ וכו'. במדבר י"ג, כ"ז.
7 עלה נעלה וכו'. שם י"ג, ל'.
8 אפס כי עז וכו'. שם י"ג, כ"ח.