מקור משנה סוטה ו׳:ב׳
2 אָמַר עֵד אֶחָד, אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין אַף לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ. חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעְלָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת, וְלֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה:
פירוש מסורת התוספתא על סוטה ו׳:ב׳
2 דרש ר' עקיבא וכו'. עיין במשנ' פ"ה מ"ד, בבלי ל' ב'.
3 כקטן וכו'. ירוש' פ"ה ה"ו, כ' ע"ג. ועיין בבלי הנ"ל.
4 אשירה לה'. שמות ט"ו, א'.