מסורת התוספתא על שביעית ח׳:ו׳

« מסורת התוספתא על שביעית ח׳:ה׳ מסורת התוספתא על שביעית ח׳:ט׳ »

6 שבועות פתח ↗

תָּא שְׁמַע: לָוָה הֵימֶנּוּ עֶרֶב שְׁבִיעִית, וּלְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית נַעֲשָׂה לוֹ שׁוּתָּף אוֹ אָרִיס – אֵין מְגַלְגְּלִין. טַעְמָא דְּלָוָה הֵימֶנּוּ עֶרֶב שְׁבִיעִית – דַּאֲתַאי שְׁבִיעִית אַפְקַעְתֵּיהּ; הָא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ – מְגַלְגְּלִין!

6 בבא מציעא פתח ↗

כִּגְדוֹלִים, אָמַר רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הַאי מַשְׁכַּנְתָּא, בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי – לָא נֵיכוֹל אֶלָּא בְּנַכְיְיתָא. וְצוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן – אֲפִילּוּ בְּנַכְיְיתָא לָא נֵיכוֹל. אֶלָּא בְּמַאי נֵיכוֹל? בְּקִיצּוּתָא. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר קִיצּוּתָא שַׁרְיָא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קִיצּוּתָא אֲסִירָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִתְּמַר: קִיצּוּתָא, פְּלִיגָא בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. חַד אָמַר: קִיצּוּתָא שַׁרְיָא, וְחַד אָמַר: קִיצּוּתָא אֲסִירָא. הֵיכִי דָּמֵי קִיצּוּתָא? דְּאָמַר לֵיהּ: עַד חֲמֵשׁ שְׁנִין אָכֵילְנָא לַהּ בְּלָא נַכְיְיתָא, מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁיֵימְנָא לָךְ כּוּלְּהוּ פֵּירֵי. אִיכָּא דְאָמְרִי: כֹּל בְּלָא נַכְיְיתָא – אָסוּר, אֲבָל הֵיכִי דָּמֵי קִיצּוּתָא – דְּאָמַר לֵיהּ: עַד חֲמֵשׁ שְׁנִין אָכֵילְנָא בְּנַכְיְיתָא, מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁיֵימְנָא לָךְ כּוּלְּהוּ פֵּירֵי. מַאן דְּאָסַר בְּקַמַּיְיתָא שָׁרֵי בְּבָתְרַיְיתָא, מַאן דְּאָסַר בְּבָתְרַיְיתָא, הֵיכִי שְׁרֵי לְמֵיכַל? שְׁרֵי כִּי מַשְׁכַּנְתָּא דְסוּרָא, דְּכָתְבִי בַּהּ הָכִי: בְּמִשְׁלָם שְׁנַיָּא אִילֵּין תִּיפּוֹק אַרְעָא דָּא בְּלָא כְּסַף. רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הַאי מַשְׁכַּנְתָּא, בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי – אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנָּה, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, וּשְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ. וּבְאַתְרָא דְּלָא מְסַלְּקִי – בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנָּה וּבְכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, וְאֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ. וְאָמַר מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: הַאי מַשְׁכַּנְתָּא, בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי – מְסַלְּקִי לֵיהּ וַאֲפִילּוּ מִתַּמְרֵי דְּאַבּוּדְיָא. וְאִי אַגְבְּהִנְהוּ בְּסִיסָנֵי, קְנָנְהוּ. וּלְמַאן דְּאָמַר כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ – אֲפִילּוּ דְּלָא אַגְבְּהִנְהוּ בְּסִיסָנֵי, קְנָנְהוּ. פְּשִׁיטָא: בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי וְאָמַר ״לָא מִסְתַּלַּקְנָא״ – הָא קָאָמַר דְּלָא מִסְתַּלַּקְנָא. אֶלָּא בְּאַתְרָא דְּלָא מְסַלְּקִי, וְאָמַר ״מִסְתַּלַּקְנָא״ – מַאי: צָרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ, אוֹ לָא? רַב פָּפָּא אָמַר: לָא צְרִיךְ לְמִקְנֵא מִינֵּיהּ. רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: צְרִיךְ לְמִקְנֵא מִינֵּיהּ. וְהִלְכְתָא: צְרִיךְ לְמִקְנֵא מִינֵּיהּ. אָמַר: ״אֵיזִיל וְאַיְיתֵי זוּזֵי״ – לָא אָכֵיל. ״אֵיזִיל וְאֶטְרַח וְאַיְיתֵי זוּזֵי״, רָבִינָא אָמַר: אָכֵיל, וּמָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: לָא אָכֵיל. וְהִלְכְתָא: לָא אָכֵיל. רַב כָּהֲנָא וְרַב פָּפָּא וְרַב אָשֵׁי לָא אָכְלִי בְּנַכְיְיתָא. רָבִינָא אָכֵיל בְּנַכְיְיתָא. אָמַר מָר זוּטְרָא: מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָכֵיל בְּנַכְיְיתָא – מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׂדֵה אֲחוּזָּה. שְׂדֵה אֲחוּזָּה, לָאו אַף עַל גַּב דְּקָא אָכֵיל פֵּירֵי טוּבָא, אָמַר רַחֲמָנָא

9 גיטין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹ קַרְקַע, וְלֶעָרֵב יֵשׁ לוֹ קַרְקַע – כּוֹתְבִין עָלָיו פְּרוֹסְבּוּל. לוֹ וְלֶעָרֵב אֵין לָהֶן קַרְקַע, וְלַחַיָּיב לוֹ יֵשׁ לוֹ קַרְקַע – כּוֹתְבִין עָלָיו פְּרוֹסְבּוּל, מִדְּרַבִּי נָתָן –

6 הפותיקי וכו'. עיין ירוש' פ"י ה"א, ל"ט ע"ב; בבלי גיטין ל"ז א'; ב"מ ס"ז ב'.

7 משמטת שבועה. משנ' שבועות ספ"ז.

8 אין משמטת וכו'. עיין להלן כתובות פ"ט סה"ג ובבלי שבועות מ"ח ב'.

9 ואין יורשין וכו'. עיין בבלי גיטין ל"ז א'; ב"ק ל"ו סע"ב.

10 שמוט וכו'. דברים ט"ו, ב'.

6 גיטין פתח ↗

תְּנַן הָתָם: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ מָעוֹת עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִין – אֵין מְשַׁמְּטִין. בִּשְׁלָמָא מוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין – דְּתָפְסִי לְהוּ בֵּי דִינָא. אֶלָּא מַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, מַאי טַעְמָא?

6 בבא קמא פתח ↗

יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו״?! ״לְכוּלָּם״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּאָמַר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת נִינְהוּ; וּדְקַשְׁיָא לָךְ: ״אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר״?! ״רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִשְׂכָּר״ מִבְּעֵי לֵיהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁתְּפָסוֹ נִיזָּק לִגְבּוֹת הֵימֶנּוּ, וְנַעֲשָׂה עָלָיו כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר לִנְזָקִין. אִי הָכִי, ״יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו״?! ״יַחֲזִיר לַבְּעָלִים״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רָבִינָא, הָכִי קָתָנֵי: אִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר בִּנְזָקָיו – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם פְּשִׁיעַת שׁוֹמְרִין נָגְעוּ בָּהּ. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ – כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל; אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְּלוּם – זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דִּינַר זָהָב. אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: תּוֹרָא דְשׁוּתָּפֵי הוּא; רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא? אָמְרִי: אִין, דְּהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא בָּתְרַאי – רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא. אִתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִקְדִּישׁוֹ נִיזָּק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. תְּנַן הָתָם: הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה. הָהוּא גַּבְרָא דִּתְקַע לְחַבְרֵיהּ. שַׁלְּחֵיהּ רַב טוֹבִיָּה בַּר מַתְנָה לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: סֶלַע צוֹרִי תְּנַן, אוֹ סֶלַע מְדִינָה תְּנַן? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דִּינַר זָהָב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תָּנֵי תַּנָּא סֶלַע מְדִינָה, נִפְלוֹג וְנִתְנֵי עַד תְּרֵיסַר וְסֶלַע! אֲמַר לֵיהּ: תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא לִיתְנֵי וְלֵיזִיל?! מַאי הָוֵי עֲלַהּ? פַּשְׁטוּהָ מֵהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל כֶּסֶף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה – כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם – כֶּסֶף מְדִינָה. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא: הוֹאִיל וּפַלְגָא דְזוּזָא הוּא – לָא בָּעֵינָא, נִתְּבֵיהּ לַעֲנִיִּים. הֲדַר אֲמַר לֵיהּ: נִתְּבֵיהּ נִיהֲלִי, אֵיזִיל וְאַבְרֵי בֵּיהּ נַפְשַׁאי. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: כְּבָר זְכוֹ בֵּיהּ עֲנִיִּים. וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא עֲנִיִּים הָכָא, אֲנַן יַד עֲנִיִּים אֲנַן. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יְתוֹמִים

« מסורת התוספתא על שביעית ח׳:ה׳ מסורת התוספתא על שביעית ח׳:ט׳ »