מקור משנה פסחים ה׳:ד׳
4 הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הֶחָמֵץ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַתָּמִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, לִשְׁמוֹ חַיָּב, וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּטוּר. וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים, בֵּין לִשְׁמָן וּבֵין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, פָּטוּר. וּבַמּוֹעֵד, לִשְׁמוֹ פָּטוּר, וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּב, וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים, בֵּין לִשְׁמָן וּבֵין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, חַיָּב, חוּץ מִן הַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ:
פירוש מסורת התוספתא על פסחים ה׳:ד׳
4 אחד דברים וכו'. בבלי ע"ב ב'. ועיין במשנ' פ"ו מ"ה.
5 אמ' ר' שמעון וכו'. בבלי ע"ב ב'. ועיין ירוש' פ"ו ה"ז, ל"ג ע"ג ואילך, שבת פי"ט ה"ד, י"ז ע"ב. ועיין לעיל שבת פט"ו, שו' 47 ואילך.