מסורת התוספתא על פאה ד׳

1 תלמוד ירושלמי פאה פתח ↗

משנה: נֶאֱמָנִים עַל הַלֶּקֶט וְעַל הַשִּׁכְחָה וְעַל הַפֵּיאָה בִּשְׁעָתָן וְעַל מַעֲשֵׂר עָנִי בְּכָל שְׁנָתוֹ וּבֶן לֵוִי נֶאֱמָן לְעוֹלָם. וְאֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת נוֹהֲגִין כֵּן. הלכה: עַד אֵיכָן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עַד מָקוֹם שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וְלָבִיא בוֹ בִיּוֹם. מַעֲשֶׂה וְהֶאֱמִין רִבִּי לַחֲמִשָּׁה אַחִין בַּחֲמִשָּׁה כּוֹרִין שֶׁל חִטִּים. וְאֵיפְשָׁר כֵּן אֶלָּא מִיכָּא צִיבְחָד וּמִיכָּא צִיבְחָד כּוֹרָא סְלַק. רִבִי לָעְזָר דְּרוֹמָיָה בְּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמָן עַל הַשֵּׁנִי נֶאֱמָן עַל הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שַׁנְיָיא הִיא שֶׁאֵין אָדָם עוֹשֶׂה בִּדְבַר עֶרְוָה. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה כָּךְ לֹא נֶחְשַׁד בֶּן לֵוִי עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה מַתְנִיתִין אָמַר כֵּן וּבֶן לֵוִי נֶאֱמָן לְעוֹלָם. רִבִּי מָנָא בְּעִי וּבֶן לֵוִי נֶאֱמָן לְעוֹלָם אֲפִילוּ בִשְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא נֶאֱמָן בֶּן לֵוִי לוֹמַר מַעֲשֵׂר בָּרוּר הוּא לְפוֹטְרוֹ מִן הַשֵּׁנִי. אֲבָל בְּאוֹמֵר נִיתָּן לִי אוֹ בְּאוֹמֵר מִשֶּׁלּוֹ הֵן אֵינָן נֶאֱמָנִין דּוּ מַתְנִיתָא אֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִין כֵּן. כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נוֹתְנִין כֵּן.

2 עירובין פתח ↗

אָמַר רַב יוֹסֵף: שְׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לְרַב מְנַשְּׁיָא בַּר שְׂגוּבְלִי, אֲנָא אַמְרִיתָא נִיהֲלֵיהּ אַמַּתְנִיתִין, וְהוּא אַמְרַהּ אַבָּרַיְיתָא. דִּתְנַן: אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי בַּגּוֹרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּין וְקַב שְׂעוֹרִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חֲצִי קַב שְׂעוֹרִין. וְקַב וַחֲצִי כוּסְּמִין, וְקַב גְּרוֹגְרוֹת אוֹ מָנֶה דְּבֵילָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: פְּרָס. וַחֲצִי לוֹג יַיִן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רְבִיעִית. וּרְבִיעִית שֶׁמֶן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׁמִינִית. וּשְׁאָר כׇּל הַפֵּירוֹת, אָמַר אַבָּא שָׁאוּל: כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶן מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. וְאָמַר רַב: וְכֵן לְעֵירוּב.

4 יבמות פתח ↗

וְאֵינָן מְטַמְּאִין לְמֵתִים, וְאִם נִטְמְאוּ — אֵינָן סוֹפְגִין הָאַרְבָּעִים. וְאֵינָן אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה, וְאִם אָכְלוּ — אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגּוֹרֶן. וּמוֹכְרִין אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶן.

7 תמורה פתח ↗

אִי דְּאָשָׁם — גְּמִירִי לַהּ דְּלִרְעִיָּיה אָזְלָא, דְּכֹל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה בָּאָשָׁם רוֹעֶה. לְעוֹלָם בְּחַטָּאת, וְהִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ לְמִיתָה, וּקְרָא לְמַעוֹטֵי לְהַקְרָבָה. וְהָא בְּהָא תַּלְיָא, כֵּיוָן דִּלְמִיתָה אָזְלָא — מִמֵּילָא לָא קָרְבָה! אֶלָּא הִלְכְתָא לְחַטָּאת, וְקָרָא לְמַעוֹטֵי תְּמוּרַת אָשָׁם. הָא נָמֵי הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ, דְּאָמְרִי: כֹּל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה, בָּאָשָׁם רוֹעֶה. אֶלָּא קְרָא מִיבְּעֵי לֵיהּ, דְּאִי עָבַר וּמַקְרֵיב — קָאֵי בַּעֲשֵׂה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ כּוּ׳. הוּא קָרֵב וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה. לְמָה לִי קְרָא, וְהָא הִילְכְתָא גְּמִירִי לָהּ! אִין הָכִי נָמֵי, אֶלָּא קְרָא לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: אָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּיה וּשְׁחָטוֹ סְתָם — כָּשֵׁר לְשֵׁם עוֹלָה. נִיתַּק — אִין, לֹא נִיתַּק — לָא. מַאי טַעְמָא? הוּא — בַּהֲוָויָיתוֹ יְהֵא. וּלְהַאי תַּנָּא דְּקָא יָלֵיף מֵהָנֵי קְרָאֵי, תִּיפּוֹק לִי מִ״זָּכָר״ וּ״נְקֵבָה״? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִוְלַד בַּעֲלֵי מוּמִין, וְלִתְמוּרַת בַּעֲלֵי מוּמִין. וְתִיפּוֹק לִי כּוּלְּהוּ מֵהַאי קְרָא? ״אִם״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. וּלְהַאי תַּנָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״זָּכָר״ ״אִם נְקֵבָה״, תִּשָּׂא וּבָאתָ מָה עָבֵיד לְהוּ! אֲפִילּוּ מִמִּירְעַיְיהוּ. לִישָּׁנָא אַחְרִינָא: מִמּוֹרִגַּיְיהוּ. מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְרַב. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא נֶחְלְקוּ עַל וְלַד וְלַד שְׁלָמִים, וְעַל וְלַד וְלַד תְּמוּרָה שֶׁלֹּא יִקְרַב. עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל הַוָּלָד, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא יִקְרַב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְרַב. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפְּיָיס עַל וְלַד שְׁלָמִים שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים. אָמַר רַבִּי פַּפְּיָיס: אֲנִי מֵעִיד שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָּרָה שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים, וַאֲכַלְנוּהָ בַּפֶּסַח, וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אֲמַר קְרָא ״וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קׇרְבָּנוֹ לַה׳״, וְאֵם — וְלֹא וָלָד. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי אַמֵּי: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ״, הָכִי נָמֵי דְּאֵם וְלֹא וָלָד? וְכִי תֵימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: וְלָדָהּ, וּתְמוּרָתָהּ, וְחִילּוּפֶיהָ — מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם עַל תּוֹדָה״ — מִכׇּל מָקוֹם. אֶלָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְגַדֵּל מֵהֶם עֲדָרִים עֲדָרִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא נֶחְלְקוּ כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי תָּנֵי? ״לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ, אֶלָּא יִקְרְבוּ״, אוֹ דִילְמָא: ״לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁיִּקְרְבוּ, אֶלָּא לֹא יִקְרְבוּ״? אָמַר רַבָּה: מִסְתַּבְּרָא ״לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ, אֶלָּא יִקְרְבוּ״. מַאי טַעְמָא? עַד כָּאן לָא פְּלִיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲלֵיהּ דְּרַבָּנַן אֶלָּא בְּוָלָד, אֲבָל וְלַד וָלָד — אַקְרַאי בְּעָלְמָא הוּא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: ״לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁיִּקְרְבוּ, אֶלָּא לֹא יִקְרְבוּ״. מַאי טַעְמָא? עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּוָלָד, אֲבָל וְלַד וָלָד — מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂיהָ מַעֲשָׂיו נִיכֶּרֶת מַחְשַׁבְתּוֹ דִּלְגַדֵּל קָא בָעֵי לֵיהּ.

7 חולין פתח ↗

גּוּפָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: הַמַּזִּיק מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה, אוֹ שֶׁאֲכָלָן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. מַאי טַעְמָא? אִיבָּעֵית אֵימָא דִּכְתִיב ״זֶה״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים.

8 שבת פתח ↗

וְהָא דִּתְנַן: אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. לָן — נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה, וְאִם שָׁבַת — נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. לֵימָא רַבָּנַן הִיא, וְלָא רַבִּי חִידְקָא? לְעוֹלָם רַבִּי חִידְקָא — כְּגוֹן דְּאִיכָּא סְעוּדָה בַּהֲדֵיהּ, דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: הָא דְּאִיכָּא בַּהֲדָךְ — אִכְלֵיהּ. וְכִי אָזֵיל בְּרֵיקָן אָזֵיל?! דִּמְלַוִּוינַן לֵיהּ סְעוּדָה בַּהֲדֵיהּ. מַאי פַּרְנָסַת לִינָה? אָמַר רַב פָּפָּא: פּוּרְיָא וּבֵי סַדְיָא.

8 תלמוד ירושלמי פאה פתח ↗

משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז לֹא יִטּוֹל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה וּמַעֲשֵׂר עָנִי. הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֶר דֵּינָר אֲפִילוּ אֶלֶף נוֹתְנִים לוֹ כְּאַחַת הֲרֵי זֶה יִטּוֹל. הָיוּ מְמוּשְׁכָּנִין בִּכְתוּבַת אִשְתּוֹ אוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ הֲרֵי זֶה יִטּוֹל. אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ לִמְכּוֹר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַשְׁמִישָׁיו.

10 כתובות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״דֵּי מַחְסוֹרוֹ״ — אַתָּה מְצֻוֶּוה עָלָיו לְפַרְנְסוֹ, וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה עָלָיו לְעַשְּׁרוֹ. ״אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ״ — אֲפִילּוּ סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָׁה מִילִין.

12 ויקרא רבה פתח ↗

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ ויקרא כה, לה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים מא, ב: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה', אַבָּא בַּר יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר, זֶה שֶׁמַּמְלִיךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע. אִיסִי אָמַר זֶה שֶׁנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה שֶׁקּוֹבֵר מֵת מִצְוָה. רַבָּנָן אָמְרֵי זֶה שֶׁמַּבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הֶעָרִיצִים. רַב הוּנָא אָמַר זֶה שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, דְּאָמַר רַב הוּנָא כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה פּוֹחֲתִים לוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָלְיוֹ. אֵיתִיבֵיהּ לְרַב הוּנָא אִם כֵּן יַעֲלוּ שִׁשִּׁים וְיֵרֵד עִמָּהֶן לַשּׁוּק, אָמַר לָהֶם שִׁשִּׁים וּבִלְבָד שֶׁיְהוּ אוֹהֲבִין אוֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן מַרְוִיחִין לוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּאַבָּא בַּר רַבִּי יִרְמְיָה דְּאָמַר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר זֶה שֶׁמַּמְלִיךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, דִּכְתִיב תהלים מא, ג: ה' יִשְׁמְרֵהוּ, מִיֵּצֶר הָרָע. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּאִיסִי דְּאָמַר זֶה שֶׁנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי, דִּכְתִיב תהלים מא, ג: וִיחַיֵּהוּ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר זֶה שֶׁקּוֹבֵר מֵת מִצְוָה, דִּכְתִיב תהלים מא, ג: וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ, עַל דַּעְתַּיְהוּ דְּרַבָּנָן דְּאָמְרֵי זֶה שֶׁמַּבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הֶעָרִיצִים, דִּכְתִיב תהלים מא, ג: וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא דְּאָמַר זֶה שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, דִּכְתִיב תהלים מא, ד: ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. אָמַר רַבִּי יוֹנָה אַשְׁרֵי נוֹתֵן לְדָל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיאַךְ לְזַכּוֹת עִמּוֹ. רַבִּי יוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה בֶּן גְּדוֹלִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקַּח, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת הַיָּם, הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה, לִכְשֶׁאַתָּה מִתְרַוֵּחַ אַתְּ נוֹתְנוֹ לִי, וּבְשָׁעָה שֶׁנּוֹתְנוֹ לוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ מַתָּנָה לְךָ נְתַתִּיו. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם פְּעָמִים כְּתִיב: אַשְׁרֵי, וּמִכֻּלָּם לָא נָטוּל אַפּוֹכֵי אֶלָּא זֶה, וּמַאי אַפּוֹכֵי נָטוּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ ה', לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

14 כתובות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ וְהַמַּצְבֶּה אֶת בִּטְנוֹ, וְהַמְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקוֹ — אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא לִידֵי כָךְ. הַמְקַבֵּל צְדָקָה וְאֵין צָרִיךְ לְכָךְ — סוֹפוֹ אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא לִידֵי כָךְ.

15 בבא בתרא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵינָן רַשָּׁאִין לִפְרוֹשׁ זֶה מִזֶּה, אֲבָל פּוֹרֵשׁ זֶה לַשַּׁעַר וְזֶה לַחֲנוּת. מָצָא מָעוֹת בַּשּׁוּק – לֹא יִתְּנֵם בְּתוֹךְ כִּיסוֹ; אֶלָּא נוֹתְנָן לְתוֹךְ אַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה, וּלִכְשֶׁיָּבֹא לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וּפְרָעוֹ בַּשּׁוּק – לֹא יִתְּנֶנּוּ לְתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא נוֹתְנָן לְתוֹךְ אַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה, וּלִכְשֶׁיָּבֹא לְבֵיתוֹ יַטְלֵם.

17 בבא בתרא פתח ↗

סִימָן: גָּדוֹל, מִקְדָּשׁ, מֹשֶׁה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם״; זָכָה – ״הֲלֹא פָרֹשׂ לָרָעֵב לַחְמֶךָ״. לֹא זָכָה – ״וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת״.

18 בבא בתרא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְמוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ, שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַּצּוֹרֶת, וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו, וְאָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם, וְאַתָּה מְבַזְבְּזָם! אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף״. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בִּמְקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ״.

19 סוכה פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה. צְדָקָה — בְּמָמוֹנוֹ; גְּמִילוּת חֲסָדִים — בֵּין בְּגוּפוֹ, בֵּין בְּמָמוֹנוֹ. צְדָקָה — לָעֲנִיִּים; גְּמִילוּת חֲסָדִים — בֵּין לָעֲנִיִּים בֵּין לָעֲשִׁירִים. צְדָקָה — לַחַיִּים; גְּמִילוּת חֲסָדִים — בֵּין לַחַיִּים בֵּין לַמֵּתִים.

20 בבא בתרא פתח ↗

דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: כׇּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה, כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה – כְּתִיב הָכָא: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל״, וּכְתִיב הָתָם: ״יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל״; מַה לְהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה.

21 בבא בתרא פתח ↗

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: כֹּל צְדָקָה וָחָסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִין גְּדוֹלִין בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם – שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳, אַל תָּבֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל תָּנֹד לָהֶם, כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה וְגוֹ׳ אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים״; ״חֶסֶד״ – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, ״רַחֲמִים״ – זוֹ צְדָקָה.

1 אני ואחי. עיין ירוש' פ"ח ה"ב, כ' ע"ד.

2 עניי כותים וכו'. מס' כותים פ"א ה"ו, הוצ' היגער, עמ' ס"ב. ועיין בבלי גיטין ל' רע"ב וברש"י שם.

1 אין פוחתין וכו'. משנ' פ"ח מ"ה; ספרי ראה פי' ק"י, 171; תבא פי' ש"ג, 321; בבלי עירובין כ"ט א'.

2 מתנות כהונה וכו'. עיין במשנ' פ"ח מ"ו.

1 כהנים וכו'. עיין ספרי נשא פי' ו', עמ' 10.

1 נשים וכו'. להלן סוף תרומות; ירוש' יבמות פי"א ה"ה, י"ב ע"א; כתובות פ"ב ה"י, כ"ו ע"ד; בבלי יבמות צ"ט סע"ב.

1 רבן שמעון וכו'. להלן כתובות פ"ג ה"א; ירוש' שם פ"ב ה"ז, כ"ו ע"ד; בבלי שם כ"ו א'.

1 שתי חזקות וכו'. תוספתא וירושלמי הנ"ל; בבלי שם כ"ה א'.

1 קטנים וכו'. להלן סוף תרומות, ועיין מש"ש.

2 ליטפל בהן. עיין להלן בכורים פ"א רה"ה ומש"ש. ועיין מכילתא בא פט"ז, עמ' 58; משפטים פי"ט, עמ' 319; תו"כ נדבה פרש' ג' הי"ג, ה' ע"ג; שם חובה פרק י"ח ה"ה, כ"ד ע"ד; שם תזריע פ"ג ה"ד, נ"ט ע"ב; ספרי נשא סוף פי' כ"ט, עמ' 36; קרח פי' קי"ח, עמ' 138. ועיין ספרי ראה פי' ע"ז, עמ' 142; בבלי תמורה י"ח א'; להלן תמורה ספ"ב.

3 לכל חבר. ספרי קרח פי' קכ"א, עמ' 148. ועיין במשנת חלה פ"ד מ"ט, ובירוש' שם הי"א ס' ע"ב; בבלי סנהדרין צ' ב'; חולין ק"ל ב'.

1 אין פוחתין וכו'. משנ' פ"ח מ"ז; בבלי שבת קי"ח א'; ב"ב ט' א'.

2 שאין מכירין וכו'. ירוש' פ"ח ה"ז, כ"א ע"א.

3 היה מסביב וכו'. ירוש' הנ"ל; ספרי ראה פי' קט"ז, עמ' 175; בבלי ב"ב ט' א'.

1 תמחוי וכו'. ירוש' הנ"ל; בבלי הנ"ל ח' ב'.

2 אם שהא וכו'. ירוש' הנ"ל; ירוש' ב"ב פ"א ה"ו, י"ב ע"ד; בבלי שם ח' א'.

1 בכלי מילת וכו'. ירוש' פ"ח ה"ח, כ"א ע"א.

2 מעה נותנין וכו'. ספרי ראה פי' קי"ח, עמ' 177.

3 די מחסורו וכו'. דברים ט"ו, ח'.

4 אפי' עבד וכו'. להלן כתובות פ"ו ה"ח בד ובכי"ו; ספרי ראה פי' קט"ז, עמ' 175; בבלי כתובות ס"ז ב'.

5 אעשה לו וכו'. בראשית ב', י"ח.

6 מעשה וכו'. ספרי ובבלי הנ"ל; ירוש' כאן פ"ח ה"ח, כ"א ע"א.

1 בכלי זהב וכו'. ירוש' הנ"ל; בבלי הנ"ל ס"ח א'.

2 אמרו משפחת וכו'. ירוש' הנ"ל; ספרי ראה פי' ק"י, עמ' 171; שם כי תבא פי' ש"ג בדפוסים.

1 איני מתפרנס וכו'. בבלי כתובות ס"ז ב'. ועיין ספרי ראה פי' קט"ז, עמ' 175; ירושלמי פ"ח ה"ט, כ"א ע"ב; שקלים פ"ה ה"ו, מ"ט ע"ב; וי"ר פל"ד, א'.

1 איני מתפרנס וכו'. ספרי ובבלי הנ"ל.

1 המסמא וכו'. ירוש' פ"ח רה"ט, כ"א ע"ב; בבלי כתובות ס"ח א'. ועיין במשנ' סוף מכילתין.

1 גבאי צדקה וכו'. בבלי ב"ב ח' ב'.

2 והייתם וכו'. במדבר ל"ב, כ"ב.

1 מעשר שני וכו'. עיין להלן שביעית פ"ז ה"ט; ירוש' דמאי פ"ג ה"א, כ"ג ע"ב.

1 אמ' ליתן וכו'. ספרי ראה סוף פיס' קי"ז, עמ' 176. ועיין לעיל פ"א ה"ד ומש"ש.

2 אמ' לאחרים וכו'. ספרי הנ"ל. ועיין בבלי ב"ב ט' א'; במ"ר פי"ג, י"ז.

3 כי בגלל וכו'. דברים ט"ו, י'.

1 מעשה וכו'. ירוש' כאן פ"א ה"א, ט"ו ע"ב; בבלי ב"ב י"א א'.

2 אמת וכו'. תהלים פ"ה, י"ב.

3 צדק ומשפט וכו'. שם פ"ט, ט"ו.

4 אמרו צדיק וכו'. ישעי' ג', י'.

5 פרי צדיק וכו'. משלי י"א, ל'.

6 ולך תהיה וכו'. דברים כ"ד, י"ג.

7 והלך וכו'. ישעי' נ"ח, ח'.

1 צדקה וכו'. ירוש' כאן פ"א ה"א, ט"ו רע"ג; בבלי סוכה מ"ט ב'; קה"ר פ"ז, ב' הוצ' ראם י"ח רע"ג.

1 אמ' ר' יהושע וכו'. ספרי ראה פי' קי"ז, עמ' 176; בבלי כתובות ס"ח א'; ב"ב י' א'.

2 השמר לך וכו'. דברים ט"ו, ט'.

3 יצאו וכו'. שם י"ג, י"ד.

1 אמ' ר' לעזר וכו'. בבלי ב"ב י' א'.

2 כה אמר וכו'. ירמי' ט"ז, ה'.

1 גיטין פתח ↗

אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עֲנִיֵּי כוּתִיִּים. הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי – אֵין מַפְרִישׁ עָלָיו, וְזָכָה הַלָּה בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ. וְרַבָּנַן, מַאי שְׁנָא לְמִיתָה דַּעֲבוּד תַּקַּנְתָּא, וּמַאי שְׁנָא לַעֲשִׁירוּת דְּלָא עֲבוּד תַּקַּנְתָּא? מִיתָה שְׁכִיחָא, עֲשִׁירוּת לָא שְׁכִיחָא. אָמַר רַב פָּפָּא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: חַבְרָךְ מִית – אַשַּׁר, אִיתְעַשַּׁר – לָא תְּאַשַּׁר. מֵת – צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת וְכוּ׳: תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: יוֹרְשִׁין שֶׁיָּרְשׁוּ. וּמִי אִיכָּא יוֹרְשִׁין דְּלָא יָרְתִי?! אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁיָּרְשׁוּ קַרְקַע, וְלֹא שֶׁיָּרְשׁוּ כְּסָפִים. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הִנִּיחַ מְלֹא מַחַט – גּוֹבֶה מְלֹא מַחַט. מְלֹא קַרְדּוֹם – גּוֹבֶה מְלֹא קַרְדּוֹם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ הִנִּיחַ מְלֹא מַחַט – גּוֹבֶה מְלֹא קַרְדּוֹם; וּכְמַעֲשֶׂה דְּקַטִּינָא דְאַבָּיֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְלֵוִי: ״מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי״, אֵין חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ. ״כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי״ – חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְלֵוִי ״מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי, וְהֵילָךְ דָּמָיו״, אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. ״כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי, וְהֵילָךְ דָּמָיו״, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. אַטּוּ בְּרַשִּׁיעֵי עָסְקִינַן, דְּשָׁקְלִי דְּמֵי וּמְשַׁוּוּ לֵיהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר?! אֶלָּא אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, הָכִי קָאָמַר: יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְבֶן לֵוִי ״מַעֲשֵׂר לְאָבִיךְ בְּיָדִי, הֵילָךְ דָּמָיו״, אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ אָבִיו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. ״כּוֹר מַעֲשֵׂר לְאָבִיךְ בְּיָדִי, וְהֵילָךְ דָּמָיו״, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ אָבִיו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. וְכִי נֶחְשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרוֹם שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף?! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְלֵוִי ״כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא: מַעֲשֵׂר לְךָ בְּיָדִי״ אוֹ ״מַעֲשֵׂר לְאָבִיךְ בְּיָדִי״ – חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ, כֵּיוָן דְּלָא קִיץ לָא הֲוָה מְתַקֵּן לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת. ״כּוֹר מַעֲשֵׂר לְךָ בְּיָדִי״ אוֹ ״כּוֹר מַעֲשֵׂר לְאָבִיךְ בְּיָדִי״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ, כֵּיוָן דְּקִיץ תַּקּוֹנֵי תַּקְּנֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת. וְכִי יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַעַל הַבַּיִת לִתְרוֹם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר?! אִין, אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלָא הִיא. דְּתַנְיָא, אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלָא אוֹמֵר: ״וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם״ –

4 תלמוד ירושלמי יבמות פתח ↗

וְחוֹלְקִין חֶלֶק אֶחָד עַל הַגּוֹרֶן. הָדָא הִיא דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. נָשִׁים וַעֲבָדִים אֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגּוֹרֶן אֲבָל נוֹתְנִין לָהֶן מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִיָיה מִתּוֹךְ הַבַּיִת.

7 סנהדרין פתח ↗

דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״לְאַהֲרֹן״ – כְּאַהֲרֹן, מָה אַהֲרֹן חָבֵר – אַף בָּנָיו חֲבֵרִים.

8 בבא בתרא פתח ↗

תְּנַן הָתָם: אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִכִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן – מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. לָן – נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה. מַאי ״פַּרְנָסַת לִינָה״? אָמַר רַב פָּפָּא: פּוּרְיָא וּבֵי סַדְיָא. שָׁבַת – נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. תָּנָא: אִם הָיָה מְחַזֵּיר עַל הַפְּתָחִים – אֵין נִזְקָקִין לוֹ.

12 כתובות פתח ↗

יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס — נוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם מַתָּנָה, וְחוֹזְרִין וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ. חוֹזְרִין וְנִפְרָעִין הֵימֶנּוּ, תּוּ לָא שָׁקֵיל! אָמַר רַב פָּפָּא: לְאַחַר מִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס — אֵין נִזְקָקִין לוֹ. אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס — אוֹמְרִים לוֹ: הָבֵא מַשְׁכּוֹן וָטוֹל, כְּדֵי שֶׁתָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו.

17 במדבר רבה פתח ↗

בַּיּוֹם הַשְׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלוּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן במדבר ז, כד, לָמָּה בְּכָל הַנְּשִׂיאִים מַזְכִּיר שִׁבְטָם וְאַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹתָם, וּבִיהוּדָה וְיִשָֹּׂשכָר מַזְכִּיר שֵׁם נְשִׂיאֵיהֶם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹתָן, לְפִי שֶׁנַּחְשׁוֹן הָיָה מֶלֶךְ וּנְתַנְאֵל הָיָה מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּכְמָה דְתֵימָא משלי ח, טו: בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וּבְכָל מָקוֹם הַמֶּלֶךְ מַקְדִּים לְעַמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר מיכה ב, יג: וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וגו', מלכים א ח, נט: לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ, וְאַחַר כָּךְ מלכים א ח, נט: וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לָמָּה בְּכָל הַנְּשִׂיאִים כְּתִיב שָׁם נָשִׂיא, וְנַחְשׁוֹן אֵינוֹ קָרוּא נָשִׂיא, לְפִי שֶׁהִקְרִיב תְּחִלָּה, שֶׁאִם בָּא לְהִתְגָּאוֹת עַל הַנְּשִׂיאִים הָאֲחֵרִים לוֹמַר שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה, הֵם יֹאמְרוּ לוֹ אֵין אַתָּה אֶלָּא הֶדְיוֹט, שֶׁכֻּלָּם קְרוּאִים נָשִׂיא, נָשִׂיא, וְאַתָּה לֹא נִקְרֵאתָ נָשִׂיא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר משלי טז, ה: תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב וגו', וְאוֹמֵר תהלים קלח, ו: כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבוֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. לָמָּה זָכָה זְבוּלוּן לְהַקְרִיב שְׁלִישִׁי, לְפִי שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה וְהִרְחִיב יָדָיו לְפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְיִשָֹּׂשׂכָר, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטָרֵךְ שֵׁבֶט יִשָֹּׂשׂכָר לְפַרְנָסָה וְלֹא יִתְבַּטֵּל מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, לְפִיכָךְ זָכָה זְבוּלוּן לִהְיוֹת שֻׁתָּף לַתּוֹרָה, וְהָיָה חֲבֵרוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשׂכָר, וּלְכָךְ הִקְרִיב אַחֲרָיו וְאַחַר יְהוּדָה לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר משלי יח, טז: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְּדֹלִים יַנְחֶנּוּ, קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת במדבר ז, כה, בָּא נְשִׂיא זְבוּלוּן וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁהָיָה לוֹ עִם יִשָֹּׂשכָר אָחִיו, לְפִי שֶׁהָיוּ זְבוּלוּן וְיִשָֹּׂשכָר שֻׁתָּפִים, יִשָֹּׂשכָר הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּזְבוּלוּן הָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא, וְהָיָה טוֹרֵחַ זְבוּלוּן וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָֹּׂשׂכָר, וְעַל זֶה הָיָה קָרְבָּנוֹ, קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְעָרָה שֶׁהָיָה חֵלֶק זְבוּלוּן, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט, יג: זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. במדבר ז, כה: מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הָאָרֶץ שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּכַדּוּר שֶׁהָיְתָה חֵלֶק יִשָֹּׂשׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט, טו: וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה. במדבר ז, כה: שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל, הֲרֵי מָאתַיִם, כְּנֶגֶד מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁהָיוּ בְּשֵׁבֶט יִשָֹּׂשׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים א יב, לב: רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, וּלְכָךְ תָּלָה חֶשְׁבּוֹן הַגָּדוֹל בִּזְבוּלוּן, לְפִי שֶׁגָּדוֹל מְעַשֶֹּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁלּוּלֵי זְבוּלוּן לֹא הָיָה יִשָֹּׂשכָר יָכוֹל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא הָיָה מַאֲכִילוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו. דָּבָר אַחֵר, קְעָרָה, כְּנֶגֶד לֶחֶם שֶׁהָיָה מַאֲכִילוֹ. מִזְרָק, כְּנֶגֶד הַיַּיִן שֶׁהָיָה מַשְׁקֵהוּ, וְלָמָּה הָיָה שֶׁל כֶּסֶף שֶׁגַּם כֶּסֶף הָיָה נוֹתֵן לוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא קהלת י, יט: לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל. במדבר ז, כה: שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת וגו', זְבוּלוּן וְיִשָֹּׂשׂכָר שְׁנֵיהֶם הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכַר תּוֹרָה בְּיַחַד וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּיַחַד. במדבר ז, כו: כַּף אַחַת, זוֹ בִּרְכָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו: זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְאֵין כַּף אֶלָּא חָף, כְּמָה דְּתֵימָא תהלים צח, ה: נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף. במדבר ז, כה: עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּבִרְכַּת זְבוּלוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים וגו'. במדבר ז, כט: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן משֶׁה דברים, לג, יט: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל, פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו' במדבר ז, כז, הִזְכִּיר שָׁם מִכָּל הַמִּינִים עוֹלָה, לְבַד שָׂעִיר שֶׁהָיָה לְחַטָּאת, שֶׁלֹא מָצִינוּ שָׂעִיר לְעוֹלָה, כְּנֶגֶד בִּרְכַּת משֶׁה, שֶׁבֵּרְכָן שְׁנֵיהֶם לְעִנְיַן הַקָּרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, יט: עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וְהָעוֹלָה הִיא זִבְחֵי צֶדֶק, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא. דָּבָר אַחֵר, שֶׁזְּבוּלוּן וְיִשָֹּׂשׂכָר שְׁנֵיהֶם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּיַחַד, וְזִבְחֵי צֶדֶק הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה לִזְבוּלוּן חֵלֶק בִּשְׂכַר תּוֹרָתוֹ, כָּךְ הָיָה לְיִשָֹּׂשכָר חֵלֶק בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל זְבוּלוּן. במדבר ז, כט: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁבֵּרְכָן משֶׁה: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, שְׁנֵי יַמִּים. במדבר ז, כט: אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הִקְרִיב שְׁלשָׁה מִינִין כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבֵּרְכָן משֶׁה: וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל, שְׂפֻנֵי זֶה חִלָּזוֹן, טְמוּנֵי זוֹ טָרִית, חוֹל זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה. לָמָּה הָיָה חֲמִשָּׁה מִכָּל מִין וּמִין, נֶגֶד חָמֵשׁ תֵּיבוֹת שֶׁהֵם בַּפָּסוּק שֶׁבֵּרַךְ משֶׁה שֻׁתְּפוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, יח: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָֹּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ. במדבר ז, כט: זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב אֱלִיאָב עַל שֻׁתְּפוּת הַתּוֹרָה, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר משלי ג, יח: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, זֶה שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, זֶה שֵׁבֶט זְבוּלוּן:

20 כתובות פתח ↗

וְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב מִדִּיפְתִּי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: כׇּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה — כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל וְגוֹ׳״, וּכְתִיב הָתָם: ״יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל״. מָה לְהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה.

« מסורת התוספתא על פאה ג׳:ט״ז