מסורת התוספתא על ערלה א׳:א׳

1 הנוטע וכו'. משנ' רפ"א; תו"כ קדושים ריש פרש' ג', צ' ע"א; בבלי סוטה מ"ג ב'.

2 רבן שמעון וכו'. תו"כ הנ"ל; ירוש' רפ"א, ס' ע"ג.

3 כל עץ וכו'. ויקרא י"ט, כ"ג.

1 תלמוד ירושלמי ערלה פתח ↗

הלכה: הַנּוֹטֵעַ לִסְיָיג וּלְקוֹרוֹת פָּטוּר כול׳. כְּתִיב וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל. אֶת שֶׁהוּא לְמַאֲכָל חַיָיב. לִסְיָיג וּלְקוֹרוֹת וּלְעֵצִים פָּטוּר. מֵעַתָּה אוֹתוֹ שֶׁלְמַאֲכָל אֲפִילוּ חִישֵּׁב עָלָיו לִסְיָיג יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר עֵץ מַאֲכָל. רִבִּי יוֹסֵי לָמַד דָּבָר מִתְּחִילָּתוֹ. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵילִים לֹא יֵאָכֵל. וְכִי אֵין יוֹדְעִין שֶׁבְּעֵץ מַאֲכָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל אֵת שֶׁהוּא לְמַאֲכָל חַיָיב לִסְיָיג וּלְקוֹרוֹת וּלְעֵצִים פָּטוּר. רִבִּי יוֹנָה לָמַד דָּבָר מִסּוֹפוֹ. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁבְּעֵץ מַאֲכָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל אֵת שֶׁהוּא לְמַאֲכָל חַיָיב לִסְיָיג וּלְקוֹרוֹת וּלְעֵצִים פָּטוּר. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁנָּטַע לִסְיָיג וּלְקוֹרוֹת וּלְעֵצִים דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לָהֶם. נָטַע דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶן חַיָיב. יְאוּת אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא בִּמְשַׁנֶּה סֵדֶר נְטִיעָתָם לָעֵצִים בְּרוֹצַף לְקוֹרוֹת בִּמְשַׁפֶּה לִסְיָיג מְקוֹם הַסְּיָיג מוֹכִיחַ עָלָיו. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר כָּל הָאִילָנוֹת בָּאִין לְמַחֲשֶׁבֶת פְּטוֹר חוּץ מִן הַזַּיִת וּמִן הַתְּאֵינָה. רִבִּי מֵאִיר כְדַעְתֵּיהּ דְּאָמַר כָּל אִילָנוֹת אִילָן סְרָק חוּץ מִזַּיִת וּתְאֵינָה. תַּנֵּי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין לָךְ בָּא לְמַחֲשֶׁבֶת פְּטוֹר אֶלָּא שְׁלֹשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד רִימוֹן וְשִׁקְמִים וּצְלָף. מַהוּ שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין בְּמַעֲשֵׂר. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי בָּא בַּר מָמָל וּדְרִבִּי הִילָא. דְּאִיתפַלְּגוֹן הַמְּשַׁמֵּר פֵּירוֹתָיו לָעֵצִים רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר חַיָיב. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אָמַר פָּטוּר. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר חַיָיב. מִן הָדָא וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֶלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַיָיב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ. הוּא לֶקֶט הִיא שִׁכְחָה הִיא פֵיאָה הִיא הֶבְקֵר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אָמַר פָּטוּר מִן הָדָא כּוּסְבָּר שֶׁזְּרָעָהּ לְזֶרַע יַרְקָהּ פָּטוּר. שַׁנְיָיא הִיא כּוּסְבָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ גוֹרֶן אֲחֶרֶת. וְהַיי דָא אָמַר דָּא הַמְּקַיֵים מְלֵיאָה שֶׁלְכְּרוּב לְזֶרַע בָּטְלָה דַעְתּוֹ קְלָחִין יְחִידִין לֹא בָטְלָה דַעְתּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁלִּיקֵּט יָרָק. אֲבָל אִם לֹא לִיקֶּט יָרָק כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים עֵצִים חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. מַהוּ שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם גֶּזֶל. וְכִי עֵצִים אֵינָן אֲסוּרִין מִשּׁוּם גֶּזֶל. מַה צְרִיכָא לֵיהּ כְּגוֹן אִילֵּין תּוּתַיָיא דְּלָא אִית בְּהוֹן מַמָּשׁ. רִימוֹן שֶׁנְּטָעוֹ לְשֵׁם רִימוֹן. בְּנוֹת הֲדַס שֶׁנְּטָעָן לְשֵׁם בְּנוֹת הֲדַס. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי חַיָיב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי פָּטוּר. אָמַר רַב חִסְדָּא מָאן דְּאָמַר חַיָיב בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב מְשַׁמְּרִין. מָאן דְּאָמַר פָּטוּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָרוֹב מְשַׁמְּרִין. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי אִם בְּמָקוֹם מְשַׁמְּרִין לָמָּה לִי חִישֵׁב אֲפִילוּ לֹא חִישֵּׁב. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים זַיִת וּתְאֵינָה עַד שֶׁיַּחֲשׁוֹב עֲלֵיהֶן. אֶלָּא אֲפִילוּ מֶחֱצָה מְשַׁמְּרִין וּמֶחֱצָה שֶׁאֵין מְשַׁמְּרִין. אָמַר רִבִּי מַתְיָה מִן דְּבַתְרָתָהּ מָקוֹם שֶׁאֵין רוֹב מְשַׁמְּרִין אֲפִילוּ לֹא חִישֵׁב פָּטוּר.

מסורת התוספתא על ערלה א׳:ב׳ »