מקור משנה נדרים ז׳:ו׳
6 קוֹנָם פֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלָי, קוֹנָם הֵן עַל פִּי, קוֹנָם הֵן לְפִי, אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי טוֹעֵם, מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ גִדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִין:
פירוש מסורת התוספתא על נדרים ז׳:ו׳
6 אשת איש שאמרה וכו'. בבלי פ"ט א'. ועיין במשנ' פי"א מ"ט ובירוש' שם ה"ט, מ"ב ע"ד.
7 נדר אלמנה וכו'. במדבר ל' י'.