מקור משנה נדרים ו׳:ג׳
3 מִן הַכָּבוּשׁ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. מִן הַשָּׁלוּק, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים. מִן הַצָּלִי, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים. מִן הַמָּלִיחַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים:
פירוש מסורת התוספתא על נדרים ו׳:ג׳
3 שמע אביה וכו'. בבלי הנ"ל וכגי' כי"ע וקג"נ.
4 שמע בעלה וכו'. בבלי ס"ח סע"ב הנ"ל.
5 שמע אביה וכו'. ירוש' פ"י ה"א, מ"א ע"ד, בבלי ס"ט א'. ועיין בבלי ע"א א'.
6 אמ' ר' נתן וכו'. בבלי הנ"ל. ועיין הגירסא בירוש' הנ"ל. ועיין להלן, שו' 20.