מקור משנה קידושין ד׳:ז׳
7 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִיּוֹרֶת, בִּתּוֹ כְשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה. וְגֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל, בִּתּוֹ כְשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה. אֲבָל גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִיּוֹרֶת, בִּתּוֹ פְסוּלָה לַכְּהֻנָּה. אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים, אֲפִלּוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת, עַד שֶׁתְּהֵא אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִיּוֹרֶת, בִּתּוֹ כְשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה:
פירוש מסורת התוספתא על קידושין ד׳:ז׳
7 בין בקדשי קדשים וכו'. משנ' פ"ב מ"ח.
8 מפני שמעל וכו'. עיין ירוש' פ"ב ה"ח, ס"ג ע"א, בבלי נ"ד ב'.
9 ר' יהודה או' וכו'. להלן, שו' 26. ועיין ירוש' הנ"ל.
10 נראין וכו'. עיין בבלי נ"ד ב'.