מסורת התוספתא על ביצה א׳:י׳

« מסורת התוספתא על ביצה א׳:ט׳ מסורת התוספתא על ביצה א׳:י״א »

10 ביצה פתח ↗

וּמִי בָּעֲיָא זִמּוּן? וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל שֶׁהִזְמִינָן בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן — שֶׁאֲסוּרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּיוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּה, וְצִפֳּרִים שֶׁקִּנְּנוּ בִּטְפִיחִין וּבְבִירָה. אֲבָל אֲווֹזִים וְתַרְנְגוֹלִים וְיוֹנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת וְחַיָּה שֶׁקִּנְּנָה בְּפַרְדֵּס — מוּתָּרִין, וְאֵין צְרִיכִין זִמּוּן. וְצִפּוֹר דְּרוֹר צְרִיכָה לְקַשֵּׁר בִּכְנָפֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְחַלֵּף בְּאִמָּהּ.

11 שבת פתח ↗

דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ — מוּתָּר. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: מְדוֹכָה, אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם — מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ, וְאִם לָאו — אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. אֲמַר לֵיהּ: הָא מַנִּי — רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא, דְּאָמַר: אֵין כְּלִי נִיטָּל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ. אֵיתִיבֵיהּ: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. וְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ! סְבַר לְשַׁנּוֹיֵי לֵיהּ כְּרַבִּי נְחֶמְיָה. כֵּיוָן דְּשַׁמְעַהּ לְהָא דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הַכֹּל מוֹדִים בְּסִיכֵּי זְיָירֵי וּמָזוּרֵי דְּכֵיוָן דְּקָפֵיד עֲלַיְיהוּ, מְיַיחֵד לְהוּ מָקוֹם — הָא נָמֵי מְיַיחֵד לְהוּ מָקוֹם. אִיתְּמַר. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קוּרְנָס שֶׁל זֶהָבִים שָׁנִינוּ. רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר: קוּרְנָס שֶׁל בַּשָּׂמִים שָׁנִינוּ. מַאן דְּאָמַר דְּבַשָּׂמִים, כׇּל שֶׁכֵּן דְּזֶהָבִים. מַאן דְּאָמַר שֶׁל זֶהָבִים — אֲבָל דְּבַשָּׂמִים קָפֵיד עֲלַיְיהוּ. וְאֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכֵּר כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: פָּגָה שֶׁטְּמָנָהּ בְּתֶבֶן וַחֲרָרָה שֶׁטְּמָנָהּ בְּגֶחָלִים, אִם מְגוּלָּה מִקְצָתָהּ — מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ, וְאִם לָאו — אָסוּר לְטַלְטְלָהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר: תּוֹחֲבָן בַּכּוּשׁ אוֹ בַּכַּרְכֵּר, וְהֵן נִנְעָרוֹת מֵאֵילֵיהֶן. אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי! לְמֵימְרָא דְּסָבַר רַב נַחְמָן טִלְטוּל מִן הַצַּד לָא שְׁמֵיהּ טִלְטוּל? וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: הַאי פּוּגְלָא, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה — שְׁרֵי, מִמַּטָּה לְמַעְלָה — אֲסִיר! הֲדַר בֵּיהּ רַב נַחְמָן מֵהַהִיא. מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ כּוּ׳. שְׁלַח לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה לְרַב יוֹסֵף: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, מַחַט שֶׁנִּיטַּל חֲרָרָהּ אוֹ עוּקְצָהּ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵיהּ לַקּוֹץ בֵּין נְקוּבָה לְבֵין שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה? אֵיתִיבֵיהּ: מַחַט שֶׁנִּיטַּל חֲרָרָהּ אוֹ עוּקְצָהּ — טְהוֹרָה? אָמַר אַבָּיֵי: טוּמְאָה אַשַּׁבָּת קָרָמֵית? טוּמְאָה כְּלִי מַעֲשֶׂה בָּעֵינַן, לְעִנְיַן שַׁבָּת מִידֵּי דַּחֲזֵי בָּעֵינַן — וְהָא נָמֵי חַזְיָא לְמִשְׁקַל בַּהּ קוֹץ. אָמַר רָבָא: מַאן דְּקָמוֹתֵיב, שַׁפִּיר קָמוֹתֵיב. מִדִּלְעִנְיַן טוּמְאָה לָאו מָנָא הוּא — לְעִנְיַן שַׁבָּת נָמֵי לָאו מָנָא הוּא. מֵיתִיבִי: מַחַט, בֵּין נְקוּבָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה — מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ בְּשַׁבָּת. וְלֹא אָמְרוּ נְקוּבָה אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה בִּלְבַד! תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרָבָא: בְּגוּלְמֵי עָסְקִינַן, זִימְנִין דְּמִימְּלִיךְ עֲלַיְיהוּ, וּמְשַׁוֵּי לְהוּ מָנָא. אֲבָל הֵיכָא דְּנִיטַּל חֲרָרָהּ אוֹ עוּקְצָהּ — אָדָם זוֹרְקָהּ לְבֵין גְּרוּטָאוֹת. אַסּוֹבֵי יָנוֹקָא — רַב נַחְמָן אָסַר, וְרַב שֵׁשֶׁת שָׁרֵי. אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דִּתְנַן: אֵין עוֹשִׂין

11 תלמוד ירושלמי ביצה פתח ↗

שְׁמוּאֵל אָמַר. הַמְּלָחֵם אֵת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב חַיָיב מִשּׁוּם בּוֹנֶה. וְקַשְׁיָא. דָּבָר שֶׁאִילּוּ עֲשָׂאוֹ בַּשַּׁבָּת חַיָיב חַטָּאת. בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזִיר אַף הוּא אֵינוֹ פּוֹתֵחַ. וְלֹא יִפְתַּח. אַף הוּא מְמָעֵט בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. אָמַר רִבִּי אָחָא. מַחֲזִיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲזִיר כָּל צוֹרְכוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּשֶׁאֵין שָׁם פֶּתַח. אֲבָל יֵשׁ שָׁם פֶּתַח מִשְׁתַּמֵּשׁ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח.

12 ביצה פתח ↗

גְּמָ׳ קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם וְשֶׁנִּשְׁחֲטוּ מֵהַיּוֹם, וְשֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ וְשֶׁנִּשְׁחֲטוּ מֵאֶמֶשׁ. מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי יוֹסֵי וְלָא רַבִּי יְהוּדָה, אֶלָּא אֲחֵרִים. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁהוּרְמוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב שֶׁמּוֹלִיכִין עִם הַמַּתָּנוֹת שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם וְשֶׁנִּשְׁחֲטוּ מֵהַיּוֹם. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹלִיכָן בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹלִיכִין.

10 זימן בתוך וכו'. משנ' פ"א מ"ד.

11 ר' שמעון בן לעזר וכו'. בבלי כ"ה א'.

12 ר' שמעון בן לעזר וכו'. בבלי י"א א'.

11 ביצה פתח ↗

דְּמִתְעַכַּל קִטְרַיְיהוּ. בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן — אֲסוּרִין. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רוֹב וְקָרוֹב — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב! אָמַר אַבָּיֵי: בְּדַף. רָבָא אָמַר: בִּשְׁנֵי קִנִּין זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עָסְקִינַן. וְלָא מִבַּעְיָא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה, וּמָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא מָצָא בָּעֶלְיוֹנָה — דַּאֲסִירָן, דְּאָמְרִינַן: הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא, וְהָנָךְ אִשְׁתְּרַבּוֹבֵי אִשְׁתַּרְבּוּב וּנְחוּת. אֶלָּא אֲפִילּוּ זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה, וּבָא וּמָצָא בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא מָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה — הָנָךְ נָמֵי אֲסִירִי, דְּאָמְרִינַן: הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא, וְהָנָךְ סָרוֹכֵי סָרוּךְ וּסְלִיקוּ. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵן — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בִּמְפוֹרָחִין, אִיכָּא לְמֵימַר: הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא, וְהָנֵי אַחֲרִינֵי נִינְהוּ. אֶלָּא בְּמִדַּדִּין. אִי דְּאִיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה — אִדַּדּוֹיֵי אִדַּדּוֹ, וְאִי דְּלֵיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה — פְּשִׁיטָא דְּמוּתָּרִין, דְּאָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא: כׇּל הַמְדַדֶּה — אֵין מְדַדֶּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה. לְעוֹלָם דְּאִיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּכְגוֹן דְּקָיְימָא בְּקֶרֶן זָוִית. מַהוּ דְּתֵימָא: אִדַּדּוֹיֵי אִדַּדּוֹ, קָא מַשְׁמַע לַן כׇּל הֵיכָא דְּמִדַּדֵּה וַהֲדַר חָזֵי לְקִנֵּיהּ — מִדַּדֵּה, וְאִי לָא — לָא מִדַּדֵּה. מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹטְלִים אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן. וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ כְּזַיִת בָּשָׂר, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. גְּמָ׳ תָּנָא: וְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר — שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר אַבָּיֵי: מַחֲלוֹקֶת בֶּעֱלִי, אֲבָל בְּתָבְרָא גַּרְמֵי — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. פְּשִׁיטָא, עֱלִי תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ תָּבְרָא גַּרְמֵי נָמֵי. וְהַאי דְּקָתָנֵי עֱלִי, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית הִלֵּל, דַּאֲפִילּוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לֶאֱסוֹר נָמֵי שָׁרוּ — קָא מַשְׁמַע לַן. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר אַבָּיֵי: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ תָּבְרָא גַּרְמֵי חַדְתִּי, מַהוּ דְּתֵימָא: מִמְּלֵךְ וְלָא תָּבַר עֲלַהּ — קָא מַשְׁמַע לַן. וּבֵית שַׁמַּאי לָא חָיְישִׁי לְאִמְּלוֹכֵי? וְהָתַנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין טַבָּח וְסַכִּין אֵצֶל בְּהֵמָה, וְלֹא בְּהֵמָה אֵצֶל טַבָּח וְסַכִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹלִיכִין זֶה אֵצֶל זֶה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין תַּבְלִין וּמָדוֹךְ אֵצֶל מְדוֹכָה, וְלֹא מְדוֹכָה אֵצֶל תַּבְלִין וּמָדוֹךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹלִיכִין זֶה אֵצֶל זֶה! הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא בְּהֵמָה אָתֵי לְאִמְּלוֹכֵי, דְּאָמַר: נִשְׁבֹּק הַאי בְּהֵמָה כְּחוּשָׁה, וּמַיְיתֵינָא בְּהֵמָה אַחֲרִיתִי דְּשַׁמִּינָה מִינַּהּ. קְדֵרָה נָמֵי אָתֵי לְאִימְּלוֹכֵי, דְּאָמַר: נִשְׁבֹּק הַאי קְדֵרָה דְּבָעֲיָא תַּבְלִין, וּמַיְיתֵינָא אַחֲרִיתִי דְּלָא בָּעֲיָא תַּבְלִין. הָכָא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מִמְּלֵךְ וְלָא תָּבַר? כֵּיוָן דְּשַׁחְטַהּ — לִתְבִירָא קָיְימָא. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר. תָּנָא: וְשָׁוִין שֶׁמּוֹלְחִין עָלָיו בָּשָׂר לְצָלִי. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְצָלִי, אֲבָל לִקְדֵרָה — לֹא. פְּשִׁיטָא — לְצָלִי תְּנַן! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ לְצָלִי, כְּעֵין קְדֵרָה — אָסוּר. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מוֹלְחִין אֶת הַחֲלָבִים וְאֵין מְהַפְּכִין בָּהֶן. מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲמַרוּ: שׁוֹטְחָן בָּרוּחַ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת. אָמַר רַב מַתְנָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב מַתְנָה: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים, קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין הֲלָכָה — פְּשִׁיטָא, יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים! מַהוּ דְּתֵימָא: מִסְתַּבַּר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִי לָא שָׁרֵית לֵיהּ מִמְּנַע וְלָא שָׁחֵיט, קָא מַשְׁמַע לַן. וּמַאי שְׁנָא מֵעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן?

11 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

הלכה: רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי נְחֶמְיָה דְאָמַר אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנִן דְּתַמָּן. חַד אָמַר. לְצוֹרֶךְ. לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ. שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵינָן נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ. וְחָרָנָה אָמַר. לְצוֹרֶךְ. לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ. שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל עַל הַמְּלֵאִין שֶׁמְטַלְטְלִין אוֹתָן שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ וְעַל הָרֵיקָנִין שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְמַלּוֹתָן. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְמַלּוֹתָן. שֶׁבֶּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אַתְיָא דְבֵית שַׁמַּי כְּרִבִּי נְחֶמְיָה. אַתְּ אָמַרְתָּ. הֲלָכָה כְּרִבִּי נְחֶמְיָה. וְלֹא הֲלָכָה כְבֵית שַׁמַּי.

« מסורת התוספתא על ביצה א׳:ט׳ מסורת התוספתא על ביצה א׳:י״א »