1באותת וכו׳ מפה צבועה וכו׳ פי׳ י״ב מפות היו לכל שבט מפה אחת כמבואר בבמדבר רבה ע״ש. ומ״ש ד״א וכו׳ דאילו לפי׳ קמא לא שייך לבית אבותם. ואם המכוון בו לומר שכל שבט יהיה בפ״ע וזהו לבית אבותם שכל שבט קרוי בית אב א׳ א״כ הול״ל איש על דגלו לבית אבותם באותות לכך מייתי פי׳ שני. ולפי׳ זה ק׳ תרתי חדא דהול״ל באות ולא באותות. ותו דהול״ל לבית אביהם אי קאי על אב א׳ שהוא יעקב:2מנגד מרחוק מיל וכו׳ דק״ל דלשון נגד משמע לצד אחד בלבד כמו נגד ההר וכפירש״י התם כל מקום שאתה מוצא נגד פנים למזרח והכא ודאי ליכא למימר הכי דהא כתיב סביב א״כ מנגד למאי אתא. ולכך מפרש דקמ״ל מרחוק מיל ובמדרש נפקא לן מג״ש מהגר דכתיב מנגד הרחק וכולי ע״ש. ומ״ש שיוכלו לבא בשבת משמע דס״ל להמדרש שכל דגל חשוב כעיר אחת דהול״ל לכל בני אותו דגל כל מקום הדגל דוקא כד׳ אמות וחוצה לו אלפים אמה לכל רוח. ולכך אי הוה מסוף הדגל עד אהל מועד שבאמצע טפי ממיל לא הוו מצו לבוא בשבת. ומיהו לפום גמרא דידן הא מלתא ליתא כלל דהכי איתא בפ׳ כיצד מעברין דף נ״ה דאע״ג דיושבי צריפין אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם ואפילו יש הרבה במקום אחד אינם חשובים עיר ליחשב הכל כד׳ אמות. אפ״ה מחנה ישראל שבמדבר אע״ג דהוו יושבי אהלים היו מהלכין כל המחנה של ארבע דגלים דהוה תלתא פרסי הכל כד׳ אמות. וטעמא דכיון דכתיב עפ״י ה׳ יחנו מכאן דקביע להו דמי ע״ש. ותמהני מרבוותא הרא״ם והנח״י ז״ל שלא העירו כלל בזה. ומאי דמסיים רש״י משה ואהרן וכו׳ חונים בסמוך לו נראה שהוצרך לזה ליישב דלאיזה ענין היו צריכים לבוא כל ישראל בשבת לאהל מועד עד שהוכרחו מפני זה שלא להתרחק יותר ממיל דלעמוד על הקרבת הקרבנות לא היו צריכים לבוא כלם וסגי באנשי מעמד דשלוחו של אדם כמותו. מש״ה מתרץ שהוצרכו לזה לפי שמשה היה דר גם כן סמוך לאהל מועד עם אהרן ובניו וכל ישראל היו צריכים לבא אצלו ביום שבת במ״ש במדרש פ׳ ויקהל משה א״ל הקב״ה עשה לך קהלות גדולות בשבת ודרוש להם ברבים הלכות שבת כדי שילמדו דורות הבאים וכו׳ ע״ש:
