1מלא ביתו וכו׳ שנפשו רחבה וכו׳ הרא״ם ז״ל כתב שהכרחו הוא דאל״כ למה תלה בכסף ובזהב הול״ל אם יהרגני לא אוכל וכו׳ ע״כ ואני בעניי איני רואה מזה הכרח שהרי דבריו אלה הן הן תשובה למה ששלח לו בלק כי כבד אכבדך מאד וכולי דרוצה לומר יותר ממה שהיית נוטל וכולי וכדלעיל ועל זה יפה השיב אפילו אם יתן לי מלא ביתו וכולי. ולא היה שייך בזה לומר אם יהרגני שהרי בלק לא היה מכריחו אלא בדברי פיוסין בא עליו ואם כן הדרא קושיא מה ראו רז״ל לדרוש כן שנפשו רחבה הרי דבריו נראים נכונים להשיב על מה ששלח לו בלק. והלא גדולה מזו מצינו בלישנא דרבנן דתנינן בפרק קנין תורה אריב״ל פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם א׳ א״ל ר׳ רצונך שתדור עמנו ואני אתן לך אלף וכו׳ א״ל אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם איני דר וכו׳ והרי כאן גוזמא גדולה טפי מדברי בלעם וחלילה לומר שנפשו רחבה. והנלע״ד דלישנא בישא דבלעם מוכח על כוונתו דאם היתה כוונתו להשיב על דברי בלק כדלעיל ואמר כן על צד ההפלגה אמאי תלה בביתו של בלק דוקא באמרו מלא ביתו מ״ל ביתו מ״ל ביתא אחרינא הכי הול״ל אם יתן לי בלק בית מלא כסף וזהב או כיוצא בזה א״נ לימא כל כסף וזהב שבעולם וכמאמר ר״י ב״ל א״ו שלא היתה כוונתו ע״צ הפלגה ואין הכוונה באמרו מלא ביתו בית מלא ממש על כל גדותיו אלא כלומר כל מלואו וטובו דהיינו כל הקרן שיש לו וה״ק אפילו יעשה בלק מה שראוי לו לעשות דהיינו ליתן לי כל העושר שלו וזהו מלא ביתו וכו׳ אפ״ה לא אוכל לעבור וכו׳:2לא אוכל וכו׳ ונתנבא כאן וכו׳ דמדקאמר את פי ה׳ משמע דר״ל מה שכבר דיבר וא״כ תו לא שייך לומר ועתה שבו נא וכו׳ א״ו זו נבואה שלא מדעתו ואפ׳ שזהו מה שרמז הכתוב את פי וכו׳ לעשות קטנה או גדולה כלו׳ שהקב״ה הבטיחם או קטנה דהיינו מ״ש ליעקב והיה זרעך כעפר הארץ או גדולה היא מ״ש לאברהם והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים ובהכרח עכ״פ חדא מנייהו צריך להתקיים בכל זמן ואיני יכול לבטל לא הקטנה ולא הגדולה:
