1ויראו כל העדה וכו׳ אפשר מי שעמד וכו׳ יש להבין מאי סבור אטו לפי שעצר המגפה לכך לא הו״ל למות וכי לא היו יודעים שהוא סוף כל האדם והלא אבות העולם נמי צדיקים גמורים היו ואפ״ה מתו. ועוד יש להבין מי הגיד להם שמת ע״י מלאך המות עד שבאו לידי תמיהא אפשר מי שעמד וכו׳ ישלוט בו מלאך המות והלא משה לא אמר להם אלא מת ומנא להו לחשוב במונח קיים שמת ע״י מלה״מ ואח״כ לתמוה על המונח ונראה לפי שכתב מהרח״ו זלה״ה והובא בס׳ טוב הארץ כי יש ב׳ מלאכים ממונים על המיתה א׳ ממונה על מתי ח״ל ואפי׳ הטובי׳ ושמו סמא״ל וא׳ על מתי א״י ושמו גבריא״ל וכולי ועוד שם כי הנפט׳ בח״ל נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבש׳ בכחות אויר ח״ל וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת וכו׳ אמנם הקדושים המתים אף בח״ל לא יצדק בהם לשון מיתה אלא גויעה והם משל לאיש השוכב על ערסו וכו׳ כענין יעקב אבינו ולזה לא מגע עליית גופו לא״י שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו וכן מעלת מיתת אהרן ומרים הכל מעלה א׳ מפני קדושתם ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר וכולי ע״ש. ובזה מובן שאמרו ישראל בשלמא אם היה בא״י לא היינו תמהים כלל ממיתתו דנאמר ע״י גבריאל מת. אבל עכשיו שהוא בח״ל דתמן המיתה ע״י מלה״מ כדא׳. אפשר מי שעמד כנגד מלה״מ ישלוט בו מלה״מ. וא״ת ע״י גבריאל א״א להיות זה בח״ל. מיד בקש משה רחמים והראוהו מלה״ש מוטל במטה כלומר שהוא מאותם הקדושים שאינם חייבין בכליון הגוף בעפר אלא גופו קיים מוטל במטה והיתה מיתתו בנשיקה שלא ע״י מלאך שאינה אלא גויעה. ראו והאמינו וזהו ויראו כל העדה כי גוע אהרן כלו׳ גוע ולא מת ואז האמינו כדאמרן:2כי גוע אומר אני וכו׳. הא דהיפך רש״י דבתחלה פי׳ כל בית ישראל לפי שעד כאן ביאר דברי הכתוב והשתא בדיבור זה לא בא אלא לפרש ולהגיה התרגום:
