1ב ויקחו אליך משלהם וכו׳ ודייק נמי ויקחו אליך דכשם שבשביל משה הוא שחטאו שאמרו כי זה משה האיש וכו׳ כך יקחו אליו הפרה לתיקון:2פרה משל וכו׳. ק׳ דהא אין קטיגור נעשה סניגור דמה״ט אסרי׳ במתני׳ דפ״ג דר״ה שופר דפרה לפי שאין קטיגור וכו׳ משום העגל. והרא״ם ז״ל תירץ במאי דאי׳ התם דבפנים דוקא אמרי׳ הכי. ושוב קשיא ליה דא״כ היכי פירש״י לקמן אל אלעזר ולא לאהרן מה״ט דאין קטיגור וכולי ותירץ דס״ס אהרן שהוא עצמו קטיגור ל״ש ואפי׳ בחוץ אמרי׳ אין קטיגור וכו׳ ע״כ. וק״ל טובא דהתם בסוגייא הנז׳ איתא בהדיא איפכא דפריך והא איכא כף ומחתה. חוטא בל יתגאה קא אמרי׳. והדר פריך והא איכא בגדי זהב ומשני בפנים קא אמרי׳. הרי בהדיא דבחוטא גופיה נמי מפלגינן מבפנים לבחוץ דבגדי זהב אהרן עצמו היה משמש בהם בחוץ. אבל לעד״ן דאיכא לתרוצי שפיר במאי דאי׳ תו התם כי פריך והא איכא דם הפר בפנים ומשני הואיל ואשתני אשתני ותו פריך שופר נמי בחוץ הוא ואמאי אסור ומשני כיון דלזכרון אתי כבפנים דמי ע״כ. והשתא הך פרה נמי כיון דלזכרון אתיא ולטהר איכא למימר דכבפנים דמיא ושייך בה אין קטיגור וכו׳ ומשום הכי לאלעזר ולא לאהרן ומכל מקום הפרה גופה ליכא למיחש דאימת מטהרה ומכפרה לכי נעשית אפר ונימא אנן דבההיא שעת׳ הואיל ואשתני אשתני ומ״מ יש ליישב בדברי הרא״ם וק״ל:3תמימה על שם וכו׳ ק״ק דבכלהו הפרה יש בה רמז על החטא כמו אדומה ע״ש החטא אדום לא עלה עליה עול שלא קיבלו עול מ״ש. והכא הוי איפכא דתמימה נראה דרומז על מעשה הטוב. וע״ק דהא תמימה ר״ל תמימה באדמימות ולא תמימה ממום כדפירש״י גופיה לעיל ונראה דחדא מתרצה לחברת׳ דהשתא הכי מדריש ישראל מעיקרא הוו תמימי׳ ממום ושוב נעשו תמימים באדמימות דהמודה בע״ז כופר בכל התורה. מה תקנתם אשר אין בה מום:4י עץ ארז וכו׳ ועוד נראה דהו״מ למימר דג׳ מינין ע״ש ג׳ מיני מיתה שהיו שם עדים והתראה בסייף עדים בלא התראה במגפה לא עדים ולא התראה בהדרוקן ובאלו יתרפאו כדלקמן. ומ״ש סימן שהגביה שנתגאה וכו׳ אע״ג שזה היה עון ע״ז ולא עון הגאוה כמו גבי מצורע דהתם ניחא שהנגעים באים על גסות הרוח. מ״מ י״ל דה״נ א״ש כמ״ש רז״ל והביאו רש״י בפ׳ ודי זהב שהעגל עשו מרוב זהב ומייתו לה מקרא דוישמן ישורון ויבעט. נמצא דשפיר קאמר שנתגאו מרוב כל טוב:
