1ואני הנה וכו׳ לשון שמחה וכו׳ ולעיל נמי דכתיב ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים לכם מתנה וכו׳ התם נמי לשון שמחה הוא דההוא נמי בעבודת הכהנים מיירי כדהכא ואהך דהכא קאי. ומש״ה לא חש רש״י לבאר שם כלום וסמך אדהכא. ובספרי פריך מקרא דואני הנני מביא את המבול. ומתרץ באבוד רשעים רנה. וצ״ל דהתם לפי שכבר נתמלאה סאתם דאל״כ ליכא שמחה כדנפקא לן מקרא דבוצאתם לפני החלוץ דלא כתיב כי טוב. א״נ הוא אינו שש אבל אחרים משיש וכדמשני׳ בסנהדרין דף ט״ל:2משמרת וכו׳ צריך לשומרן וכו׳ ומאי דכתיב תרומותי בלשון רבים. כבר פירש בש״ס בב׳ תרומות הכתוב מדבר א׳ תרומה טהורה וא׳ תרומה תלויה וכו׳. אבל רש״י לא פירש כן אלא שבקיה כפשטיה ור״ל תרומות דעלמא:3למשחה לגדולה. אצטריך משום דכהן מחזר אחריה לבית הגרנות משמע מזה שהוא פחיתות וחסרון כבוד. מש״ה קאמר רחמנא למשחה לגדולה. כך אפ׳ לפ׳ לפי פשוטו של מקרא דקאי על תרומתי דלעיל אבל רז״ל פירשוהו דקאי על כל מתנות כהונה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים כדאי׳ בפ״ב דזבחים ובשאר דוכתי:
