1אני ה׳ אלהיכם עוד למה נאמר וכו׳ תרתי קשו ליה בקרא חדא דכוליה יתירא ועוד אחרת דאי נמי בעי למהדר ולמימר הוה סגי דלימא אני ה׳ ולשתוק מאלהיכם דהא סליק ליה ממה שאמר להיות לכם לאלהים. ומשני דה״ק שלא יאמרו וכו׳ דהא ציצית לאו חובת גברא הוא אלא חובת מנא נמצא שאם קונה בגד בת ד׳ כנפות ויטיל בו ציצית יקבל שכר ואם לא יקנה ויתבטל ממצות ציצית אין לו שכר ומיהו עונש נמי ליכא דהא לאו חובת גברא קמ״ל אני ה׳ אלהיכם כדא״ל מלאכא לרב קטינא ציצית מה תהא עליה וכו׳ בעידן ריתחא קנסי׳ אעשה וזהו אני ה׳ אלהיכם דיין ליפרע ממי שמבטל המצוה לפי שאינו לוקח הבגד החייב ולא דמי למ״ש תחלה אני ה׳ אלהיכם דהתם ר״ל דיין ליפרע ממי שלובש טלית בר חיובא ואינו מטיל בו ציצית דעובר על מ״ע בידים אבל הכא מלתא אחריתי קמ״ל דעל כרחכם אני רוצה שתשתדלו לחזר אחר המצוה ולקיימה ולקבל שכר וזהו אני ה׳ ושוב כתב אלהיכם לומר ואם לא תחזרו אחריה אלא תבטלו אותה שתלבשו לעולם בגד דלאו בר חיובא אני אלהיכם דיין ליפרע בעידן ריתחא והיינו דמייתו ראיה מקרא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם ומ״ש ד״א אני הוא שהבחנתי וכו׳ היינו דלפי׳ הא׳ ק׳ מ״ש מצוה זו הרי ע״מ לקיים כל המצות הוציאנו ממצרים ולר״א נמי ק׳ דטפי הול״ל אשר הכיתי כל בכור בארץ מצרים דאין זה ענין על ההוצאה עצמה. ומ״ש רבינו התולה קלא אילן וכו׳ הוא מין צבע הדומה לתכלת ופי׳ הערוך אינדיקו. ומ״ש מיסודו של ר״מ שגם מצות ציצית שקולה כנגד כל המצות היינו כדלעיל שציצית עולה תרי״ג וע״ע לרבינו בחיי מ״ש בענין זה למה היא שקולה כנגד כל המצות:2על כנפי בגדיהם כנגד וכו׳ דק״ל דבשל בגד שייך כנפות ולא כנפי כמו כנפות כסותך אבל ל׳ כנפי אשכחן בכנפים של עוף כמו כנפי יונה וא״כ אמאי כתב הכא כנפי ותירץ לרמוז שהוא כנגד ואשא אתכם וכו׳ ושוב מרגיש רבינו דמאחר דכתיב הכא על כנפי דמסתמא ד׳ נינהו מעתה על ארבע כנפו׳ דכתב רחמנ׳ במשנה תורה ל״ל ותירץ דאתי לאפוקי בעלת ג׳ דאינה חייבת כלל לאפוקי בעלת חמש שלא יניח בכלם אלא בד׳ הכנפות המרוחקות טפי כמ״ש ז״ל:3פתיל תכלת וכו׳ כנגד שמנה ימים וכו׳ ק׳ דבשביעי של פסח אמרו שירה על הים וי״ל דחשבי׳ לתחלת גאולה מערב הפסח משעת שחיטת הקרבן וזכר לדבר דקרי ליה רחמנא ליום שחיטת הפסח יום הראשון דכתיב אך ביום הראשון תשביתו שאור וכו׳ והטעם דמיד ששחטו הטלה שהיה אלהי מצרים אין לך חירות וגאולה גדולה מזו שאם על אלהיהם שלטו עליהם לא כ״ש א״נ משום דכתיב הוציאך ה׳ אלהיך ממצרים לילה שנתן להם רשות לצאת בלילה וחשבי׳ לענין זה הלילה עם היום הקודם כמו בקדשים דהלילה הולך אחר היום וא״צ למ״ש מהרא״ם ז״ל דמדרשים חלוקים הם ושוב מצאתי כן לרבינו בחיי ז״ל ועל שמו יאמר:
