1מראשית וכו׳ שומע אני ראשונה וכו׳ הק׳ הגאון הרא״ם ז״ל מ״ש דלא דרשי׳ הכא כמו מראשית דגבי ביכורי׳ שאין כל הפירות חייבין בבכורים ה״נ נימא שאין כל תבואה חייבת בחלה אלא ה׳ מינים בלב׳ ע״ש ולעד״ן דא״כ לא הול״ל מראשית עריסותיכם אלא מראשית תבואתכם א״ו על העריסה עצמה לומר מקצתה ולא כולה והתם בבכורים לא דרשי׳ כמו הכא לומר שאין כל הפירות של אילן א׳ שבכרו תחלה חייב להביא אלא מקצתן דא״כ הול״ל מראשית פרי כל עץ ומדכתיב מראשית כל פרי האדמה מוכח דאתא לאידך דרשה ועיין מה שכתבתי שם בסיעתא דשמיא:2תתנו וכו׳ לפי וכו׳ דק״ל דהול״ל פריו כדלעיל ומשני דכתיב תתנו לדרוש כדי נתינה ומ״מ אין זה אלא אסמכתא בעלמא דמן התורה אין לה שיעור כלל כמ״ש רש״י לעיל וכ״כ הרא״ם ז״ל וראיתי בש״ח בשם הרג״א וז״ל אע״ג דרש״י פי׳ למעלה דאין לה שיעור י״ל דהכא למצוה הוא דקאמר אבל בודאי שם חלה עליה אפי׳ נתן לו פחות מכדי נתינה עכ״ל נראה מדבריו דר״ל דדרשה גמורה היא אלא דאינו אלא למצוה ולא לעכב ושיעור נתינה לדבריו אינו שיעור א׳ מכ״ד וכו׳ שכתב רש״י ז״ל לעיל דמדרבנן הוא אמנם בספרי תנינן להדיא תתנו עד שיהא בה כדי מתנה לכהן מכאן אתה אומר שיעור חלה של ב״ה א׳ מכ״ד ושל נחתום א׳ ממ״ח וכו׳ לכך נאמר תתנו וכו׳ ע״כ הרי בהדיא כדברי הרא״ם ז״ל ושיעור כדי נתינה הוא עצמו השיעור דלעיל א׳ מכ״ד וכו׳ וכ״כ הרמב״ם בפ״ה מהלכות בכורים:
