משכיל לדוד, במדבר י״ב:י״ג

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

משכיל לדוד Numbers 12:12 » « משכיל לדוד Numbers 12:14

1 רש"י פתח ↗

אל נא רפא נא לה. בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁהַשּׁוֹאֵל דָּבָר מֵחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לוֹמַר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה דִבְרֵי תַחֲנוּנִים וְאַ"כַּ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו ספרי:

2 רש"י פתח ↗

רפא נא לה. מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, אֲחוֹתוֹ עוֹמֶדֶת בְּצָרָה וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִתְפִלָּה ספרי דָּ"אַ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל אֲחוֹתוֹ הוּא מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה אֲבָל בִּשְׁבִילֵנוּ אֵינוֹ מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה:

1 אל נא וכו׳ בא הכתוב וכו׳ אפשר שכוונת רבינו לומר דבזה יש מקום ליישב מלת לאמר כפשוטה דהיינו לאמר לדורות ללמד שיהא אדם אומר בתחלה שנים או ג׳ דברי תחנונים ואחר כך יסדר שאלתו ובתר הכי מייתי המדרש מה שדרשו על מלת לאמר. והשתא א״ש דאל״כ ק׳ למה הפך סדר הכתוב. ומ״ש מהברייתא דספרי בארבעה מקומות וכולי. עיין מ״ש בזה בפרשת ואתחנן בס״ד:

2 רפא נא וכו׳ מפני מה וכו׳ ההרגש הוא אמאי לא הזכיר שמה אלא לה לבד ומשני דלקצר היה צריך כדי שלא יאמרו ישראל וכו׳:

משכיל לדוד Numbers 12:12 » « משכיל לדוד Numbers 12:14