משכיל לדוד, במדבר י״א:א׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 ויהי העם וכו׳ אין העם וכו׳ ק׳ דאשכחן נמי איפכא כמו במתן תורה ויענו כל העם יחדיו וכו׳ ואיפכא נמי אשכחן עמי דאיירי בחוטאים ידע שור וכו׳ עמי לא התבונן. ובירמיה כי אויל עמי אותי לא ידעו ולא עוד אלא בחדא מן הראיות דמייתי רבינו לפי הנראה היא ראיה לסתור והיינו עמי מה עשיתי לך דהא בתוכחה כתוב במיכה וסליק מקרא דלעיל דכתיב שמעו הרים וכו׳ כי ריב לה׳ עם עמו וכו׳ ואהא קאי עמי מה עשיתי לך וכו׳. וי״ל דלעולם כשהם רשעים עיקר שמם העם וכשהם כשרים עיקר שמם עמי. ומיהו אה״נ דאשכחן זימנין איפכא שיוצאים מן הכלל ללמד איזה דבר ובודאי טעמא איכא ואם ריק הוא ממנו. ובהנך נ״ל דההוא דויענו כל העם דגבי מ״ת קמ״ל דבאותה שעה אפי׳ הרשעים הקרוים העם אינון נמי הדרו בהו ויענו כלם יחדיו פה א׳ כצדיק כרשע כל אשר דבר וכו׳ שגם הרשעים חזרו בתשובה. ובאידך קראי דכתיבי עמי בחוטאים ניחא לי במאי דאיתא בזוהר ר״פ בחקתי ובפ׳ בלק וז״ל קם ר״א פתח ואמר עמי זכור נא וכו׳ כמה הקב״ה אבא רחמן על בנוי דאע״ג דחאבו גביה כל מלוי כאבא לגבי בריה חטי בריה לגבי אבוי אלקי ליה לא תב מאורחיה נזיף ליה במילין ולא קביל אמר אבוי לא בעינא למעבד לברי כמה דעבדנא עד יומא דא אילו אלקייה יהא חשיש ברישיה הא כאבא דיליה גבאי אהא נזיף ביה הא דיוקניה משתניא מה אעביד אלא איזיל ואתחנן לגביה ואימא ליה מילין רכיכין בגין דלא יתעצב כן בכל זינין אזיל קב״ה בישראל שארי עמהון לאלקאה ולא קבילו וכו׳ השתא איהו מתחננא לגביה עמי מה עשיתי לך ברא יחידאה דילי חביבא דנפשאי מה עשיתי לך שליטית לך על כל בני היכלי וכו׳ ע״כ. ובזה יש ליישב כל הנהו קראי בכה״ג. ומ״מ דברי רש״י ז״ל דמייתי ליה בפשיטות להך קרא לראיה דכשהם כשרים קרויים עמי צריכי׳ תלמוד. איברא דלאו מדידיה הוה אלא הכי תניא לה בספרי אין עמי אלא כשרי׳ שנאמר עמי מה עשיתי וכו׳ ואמנם היא גופא קשיא וצ״י:
2 רע וכו׳ כמה לבטנו בדרך וכו׳ עיין מ״ש לעיל על פ׳ ויסעו וכו׳ דרך שלשת ימים:
3 בקצה המחנה במוקצין וכו׳ ר״ש בן מנסיא וכו׳ דקרא יתירא הוא דמכדי כתיב ותבער בם וכו׳ דהיינו במתאוננים ותאכל בקצה המחנה ל״ל אלא לרבויי אתא שאר אינשי למר כדאית ליה ולכ״ל: