1פירש״י ז״ל ויהי ביום הח׳ למלואים וכו׳. פירוש דק״ל דכיון שזה הפ׳ נמשך עם מ״ש לעיל ופתח אהל מועד תשבו שבעת ימים וכו׳ ויעש אהרן וכו׳ הול״ל וביום הח׳ קרא ואמאי התחיל בויהי דמשמע שהוא תחלת ענין ומשני שזה הכתוב מורה על ענין העטרות שניטלו בו ביום ולזה כיון באמרו ויהי ביום הח׳. והעשר עטרות הן ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים לכהונה לעבודה לירידת האש לאכילת קדשים לאיסור במות לחדשים לשכון שכינה בישראל לברך את ישראל. אך ק׳ דבשלמא כלהו כגון לנשיאים לכהונה לעבודה וכו׳ ניחא שאותו היום ממש שהוקם המשכן התחילו כל אלו הדברים אבל מ״ש ראשון למעשה בראשית קשיא דאף על גב דאותה שנה היה ראש חודש ניסן בא׳ בשבת מ״מ אי אפשר לומר שאותה עטרה ניטלה ביום שניטלו האחרות שהרי כמה שנים עברו באותו יום מבריאת העולם. ואף על גב שהתחלת הבריאה היתה ביום הדומה לאותו היום מ״מ לא שייך מפני כן לומר שניטל בו ביום. וניחא לי עם מ״ש בזהר דההוא יומא דאתקם משכנא היה קיום העולם שהיה הכל תלוי ברפיון עד ההוא יומא וההוא יומא הוה קיומא דעילאין ותתאין. ושוב מצאתי הענין מבואר ג״כ בת״כ וז״ל ויהי ביום הח׳ מה תלמוד לומר ויהי מלמד שהיתה שמחה לפניו כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא ויהי וכתיב התם ויהי ערב והובאה גם ברייתא זו בש״ס פ״ק דמגילה. ומ״ש ראשון לעבודה ליכא לפ׳ ראשון לעבודה ע״י הכהנים דהיינו ראשון לכהונה אלא ה״פ דאף על גב דכל ז׳ ימי המלואים נמי היה משה עובד עבודה צריך לומר דהך תנא סבר שאותן הימים לא היה עושה משה אלא הקרבנות של מלואים אבל לא תמידין וביום הח׳ היה ראשון לעבודה דהיינו תמידין ומוספין ופלוגתא היא במדבר רבה פרשה י״ב דאיכא מ״ד שלא היה משה מקים המשכן אותן ימים אלא פעם אח׳ לבד בבקר ואיכא מ״ד בבקר ובערב להקריב ג״כ תמידין ע״ש. וגם על מ״ש ראשון לחדשים צריך ליישב דאע״ג דהשנה שעברה כבר א״ל הקדוש ברוך הוא החדש הזה לכם ראש חדשים מ״מ בהיות שעדיין לא ניתנה התורה והיו עדיין עבדים נמצא שזה היה ראש חדש ניסן הראשון דאחר נתינת התורה ושייך לומר ראשון כדלעיל:2ולזקני ישראל להשמיעם וכו׳. אף על גב דכבר ראו בז׳ ימי מלואים שמשה משה לאהרן ולבניו וחנכם לכהונה עפ״י הדיבור וא״כ היכי יוכלו לומר שמאליו נכנס מ״מ אמת הוא שידעו כל זה אפ״ה היו יכולים לומר מאחר שראו עד עכשיו ששימש משה יאמרו שכהונתו תהיה תדירות והוא יהיה הכהן הגדול על אהרן ובניו והוא רצה ללמדם דלאו הכי אלא שאהרן הוא לבדו ע״פ הדיבור יהיה כ״ג ולא יאמרו מאיליו נכנס ליטול גדולתו של משה:
