15ובשר זבח וכו׳ לרבות חטאת וכו׳. כדתניא בת״כ ומייתי לה בפ״ג דזבחים מנין לרבות הולדות והתמורות ת״ל ובשר מנין לרבות חטאת ואשם ת״ל זבח מנין לרבות שלמי נזיר ושלמים הבאין מחמת פסח תלמוד לומר שלמיו. ופירש״י שלמים הבאים מחמת פסח חגיגה הבאה עם הפסח ואף על גב שהקשו על פירושו זה כבר הליץ עליו הרא״ם ז״ל ע״ע. ואמנם דא עקא מה ראה רבינו כאן דמייתי לכלהו והשמיט ולדות ותמורות שהרי יש כאן ריבוי גם עליהם ממלת ובשר. ושמא י״ל דהתם פירש״י ז״ל דכוליה קרא יתירה לדרשה דלא הול״ל אלא ותודתו ביום קרבנו יאכל ואין זה מוכרח כ״כ לפום משמעותיה דקרא דהואיל ובקרא דלעיל מיירי בלחם אם כן אי לא הוה מפרש קרא ובשר אלא כתב ותודתו הייתי יכול לפ׳ שעל הלחם דוקא הנזכר למעלה קאי. שגם הוא קרוי תודה אבל בשר הזבח הייתי אומר שילמד משאר שלמים דעלמא המפורשים בקראי דבתר הכי לפי שגם הוא קק״ל כמותם ויהיה זמן אכילתו גם כן לשני ימים ולילה אחד ולכך הוצרך לכתוב בבירור ובשר. ואחר שמפני זה הוצרך לכתוב ובשר כתב גם כן ריבוי על הלחם עצמו בתיבת קרבנו כדלעיל. ואיברא דהתנא גלי לן דס״ס ובשר יתירא היא דהוה סגי דלכתוב ותודתו ביום קרבנו דהואיל וקרבנו בא לרבות הלחם מכלל דתורתו מיירי על הזבח מ״מ אינו כ״כ ברור ומוכרח ואין מדרכו של רש״י ז״ל להביא בפירושו אלא הדרשות המוכרחות במשמעו׳ פשט המקרא לכך לא מייתי לה אבל אידך מוכרחות הן דכבר ידוע שקרוי זבח וגם שקרוי שלמים דכתיב לעיל וזאת תורת זבח השלמים וכו׳ אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה אם כן הכא לא הול״ל אלא ובשר התודה ביום קרבנו יאכל וע״כ לדרשה ואיך שיהיה תמהני מהרא״ם ז״ל דמייתי לה לברייתא ולא הרגיש על החסרון שהשמיט הרב ז״ל. ועפ״י דרכנו יש ליישב גם כן למה הפך רבינו סדר הכתוב וביאר תחלה ביום קרבנו יאכל וכזמן בשרה וכו׳ ואחר דריש ובשר זבח וכו׳ כלומר דאם תקשה עליו למה איננו דורש גם כן תיבת ובשר כדתניא כבר הקדמתי לך דאצטריך ובשר וקרבנו לומר כזמן בשרה זמן לחמה דאי לא הוה כתיב בשר בפירוש לא הוה מוקמינן ליה על הבשר אלא על הלחם כדלעיל:16ביום וכו׳ וכזמן וכו׳. כדתניא בת״כ אין לי שנאכלת ליום אחד אלא תודה. מנין לרבות את הלחם תלמוד לומר קרבנו ונ״ל דדריש ליה ע״ד גורעין ומוסיפין ודורשין דל וי״ו מקרבנו ושדי ליה על ביום והו״ל כאילו כתיב ביומו קרבן יאכל כלומר הלחם שקרוי קרבן כדכתיב והקריב ממנו אחד מכל קרבן ביומו של הזבח יאכל. כן נלע״ד טפי ממ״ש הר״ב ק״א דדריש ליה במקרא מסורס כאילו כתיב ביום יאכל קרבנו דא״כ לא למדנו אלא שיאכל ביום ועדיין לא למדנו באיזה יום. ועוד דא״כ לא למדנו אלא על הלחם שיאכל ביום אחד ולעיקר הזבח לא למדנו ומ״מ יש ליישב גם ע״ד הרב ופשוט:
