8ורדפו מכם מן החלשים וכו׳. דק״ל מאי מכם דהול״ל ורדפתם כמ״ש לעיל. ולכך פי׳ דר״ל מקצתכם ולא כלכם ומאי דהדר קאמר ולא מן הגבורים שבכם שנראה כפל היינו דאף על גב דמלישנא דמכם איכא למעט מקצתם. מיהו מנ״ל לפ׳ מן החלשים נימא איפכא מן הגבורים להוציא החלשים דתפסת מועט תפסת. ולכך הדר ואמר לא תימא הכי אדרבא על כרחך אתה צריך לומר כן ולא מן הגבורים שבכם. והכרחו הוא מדכתיב קרא אחרינא בפרשת האזינו איכה ירדוף א׳ אלף וכו׳ ודריש ליה הך תנא כמאן דדריש התם כל הפרשה כלפי ישראל. וא״כ קשו קראי אהדדי דהכא קאמר חמשה מאה לבד והתם קאמר אלף. ולכך מוכרח לומר דהכא בחלשים והתם בגבורים:9חמשה מאה וכו׳ וכי וכו׳. ה״נ ק״ל אמאי הדר וכתב מכם גבי מאה וצריכים לומר דכיון דהוצרך לכתוב ומאה רבבה בענין דלכאורה אין החשבון צודק עם מה שקד׳ לו. משו״ה אצטריך למיהדר ולכתוב מכם דאי לא הדר וכתב מכם ה״א דלעיל מיירי בחלשים והכא בגבורים משו״ה איכפל וכתב ומאה מכם דהכא נמי בחלשים. ומעתה ק׳ וכי כך הוא החשבון אלא צריך לומר אינו דומה וכו׳ ולעולם ה״נ בחלשים כדכתיב מכם דאילו בגבורים כתיב בפרשת האזינו ושנים יניסו רבבה דהך תנא דריש כל אותה הפרשה כמ״ד כלפי ישראל כדכתיב לעיל. ומעתה ל״ק קו׳ הרא״ם דאמאי לא קאמר אינו דומה מועטים הלוחמים למרובי׳ הלוחמים. שהרי בהכרח צריך לפ׳ כן גבי אומות העולם דכתיב איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה ע״ש. ולפי מאי דאמרן ניחא. ודע דודאי מאי דמחלקינן בין גבורים לחלשים אינו ר״ל חלשים בכח זרוע בשר כי לא בכח יגבר איש ובפרט ישראל דאין לוחמים בזרועם ולא בחרבם ירשו ארץ רק בשם ה׳ אלהינו אלא חלשים וגבורי׳ נר׳ דהמכוון לומר צדיקים גמורים וצדיקים שאינם גמורים:10ונפלו וכו׳ שיהיו נופלין וכו׳. דק״ל הכפל. לכך פי׳ שלא כדרך הארץ שדרך הרודף אחר אויבו והאויב בורח ואם נופל נמצא שנופל להלאה פניו למטה דרך הליכתו והללו יפלו לאחוריהם כלפי הרודפים ופניהם למעלה כדי שישמחו טפי הרודפים:
