14השומעים אלו העדים כל להביא וכו׳. בת״כ מסיים בה את ידיהם ידי כל יחיד ויחיד ע״כ משמע דצריך ג״כ כל העדה הנמצאים שם לסמוך ידיהם ומיהו הרמב״ם ג״כ בפ״ב דה׳ ע״א לא כתב אלא העדים והדיינים וע״ש בכ״מ טעמא:15את ידיהם וכו׳ דמך בראשך וכו׳. לא מצאתי טעם למה נשתנה מגדף מכל חייבי מיתות דבעי סמיכה זו. ואפשר משום דלא אשכחן בכל חייבי מיתות שנהרגין על דיבורא בעלמא דאע״ג דבעל אוב וחביריו הוו נמי דיבורא התם הוא דיבור המביא לידי מעשה. וה״נ מקלל אב ואם זימנין שהשטן מקטרג ואותה קללה אפשר שתפעול איזה רע באביו ואמו משא״כ הכא חלילה דאם חטאת מה תפעל בו ואינו אלא דיבור גרידא שאינו פועל כלום וסד״א דלא שייך בזה מיתה משו״ה א״ל אין אנו נענשים שאתה גרמת לך שהרי התורה חייבה על זה:
