7ואם האכל וכו׳ אם אינו ענין וכו׳. דק״ל דהך ביום הג׳ יתירא הוא והוה סגי לומר ואם האכל יאכל פגול הוא דהא ביום הג׳ קיימי דהשתא סליק קרא למימר והנותר עד יום הג׳ באש ישרף אלא ודאי משו״ה הדר ביום הג׳ למדרשיה באם אינו ענין ואפקיה קרא בל׳ חוץ לזמנו לומר דלגבי הקרבן עצמו כך לי מחשבת חוץ למקומו כחוץ לזמנו ותו הזכיר קרא ביום הג׳ משום ואוכליו עונו ישא דבתר הכי דעליה דביום הג׳ קאי דמיירי בנותר גמור בלא מחשבה וכדפירש״י בסמוך:8פגול מתועב וכו׳. קשה דאמאי לא פירש״י מידי בפ׳ צו דכתיב פגול הוא ונטר למיפרשה עד השתא ונראה דהכא אתא לתירוצי דהיכי מפרשינן לקרא דמיירי בחוץ למקומו והא ההוא פסול מיקרי דפיגול הוי בחוץ לזמנו וכדתנן בזבחים חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת חוץ למקומו פסול ואין בו כרת משו״ה תירץ דליתא דמלת פגול אין משמעה אלא מתועב ושפיר שייך נמי בחוץ למקומו אלא דהתנא השאיל ל׳ פגול לחוץ לזמנו ול׳ פסול לחוץ למקומו לדבר בלשון קצרה ולהודיע הענין ובלישנא דרבנן נמי משכחת הכי כמ״ש התיו״ט בכמה מקומות:
