1ושמרתם וכו׳ דבר אחר ליתן שמירה וכו׳. פי׳ דקרא ה״ק ושמרתם בין חקתי בין משפטי והדר קאמר אשר יעשה אתם וקאי אתרווייהו והוצרך לד״א דלפי׳ קמא הול״ל ושמרתם ועשיתם את חקתי ואת משפטי ולפי׳ בתרא טפי הול״ל ועשיתם את חקתי ואת משפטי אשר ישמור דהשתא הוה שפיר להיפך מקרא קמא ובזה הי׳ נותן ג״כ עשה לחקים ושמירה למשפטים אבל השתא הוא דוחק לפ׳ כדאמרן:2וחי בהם לעולם הבא וכו׳. ק׳ דהא הך וחי בהם אצטריך למאי דאמרינן בסנהדרין ובשאר דוכתי ואיתיה נמי במגלתא דעריות משמיה דר׳ ישמעאל וחי בהם ולא שימות בהם לו׳ שיעבור ואל יהרג כשהוא בצנעא. וי״ל דתרווייהו ילפינן דאי לההוא לחוד כיון דתנאי הוא הול״ל אם חי או כי חי. ואי אינו אלא להבטחת טובת העולם הבא הול״ל ויחיה בהם א״נ וחיה על משקל והיה א״ו תרווייהו ש״מ:3אני ה׳ נאמן לשלם שכר. אין זה סותר כללו של רש״י דבפרשת וארא שכבר כתב הרא״ם דהך מיקרי קיום מצות שאם ישב אדם ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה אך ק׳ דבברייתא דמגלתא דעריות תנינא אני ה׳ דיין ליפרע ונאמן לשלם שכר ותרתי מנא ליה ולא עוד אלא דאפילו בקרא דלעיל ושמרתם את חקתי וכו׳ אני ה׳ התם נמי איתא בברייתא הנזכר אני ה׳ דיין ליפרע ונאמן וכו׳ והתם ודאי הוי קיום מצות ולא הוה ליה למדרשיה אלא לענין שכר. ונראה דבין הכא ובין התם סמך התנא על מאי דכתיב בפ׳ אני ה׳ אלהיכם דלעיל כתוב הוא בריש הפסקא דבר אל בני ישראל וכו׳ אני ה׳ אלהיכם הילכך אע״ג דבסוף הפסקא לא כתיב אלא אני ה׳ והכי ודאי רוצה לומר נאמן לשלם שכר שכתוב הוא אצל קיום מצות מ״מ ברישא כתיב ה׳ אלהיכם והכא ארישא סמך ומש״ה פי׳ בו התנא דיין ונאמן ורש״י כבר פירש כן בראש הפסקה וכדכתיבנא התם והה״נ הכא אע״ג דהכא בריש הפסקה לא כתיב אלא אני ה׳ והוי נמי אצל קיום מצות מכל מקום הרי בסוף הפ׳ כתיב אני ה׳ אלהיכם והילכך ה״נ פי׳ בת״כ דיין ונאמן ואסיפא דפרשתא קאי:
