1ועמוק אין מראהו לא ידעתי פירושו. כוונת הרב ז״ל דאיכא למידק בלשון הכתוב דהול״ל ואין עמק מראהו א״נ ואין מראהו עמוק ואמאי כתיב בלשון מסורס ועמוק אין מראהו. ומתרץ דאי הוה כתיב ואין מראהו עמוק הוה משמע שאינו נראה עמוק כלל ואפ״ה והסגיר וליתא שאם אינו נראה עמוק כלל אינו נקרא נגע כלל ועיקר אלא צמח וא״צ הסגר מכל וכל וכמ״ש הרמב״ם בפ״א מהט״צ אלא הכא במאי עסקינן שנראה עמוק ואינו נראה באופן שאם נשאל לכהן יאמר לא ידעתי ושיעור לשון הפסוק כך הוא ועמוק כלומר והוא נראה עמוק. ושוב כתב אין מראהו וכו׳ כלומר ואינו נראה עמוק הא כיצד נראה ואינו נראה כדאמרן בזה הוא שכתוב והסגיר וזוהי כוונת רבינו באמרו לא ידעתי פרושו כלומר לא ידעתי הוי פירושו של לשון הכתוב. כך אני רגיל לפרש לשון רבינו בכל כה״ג שאין כוונתו להודיע צערו לרבים שלא ידע פירוש דבר זה שאם לא ידע הרי שתיקותו יפה מדיבורו. ועיין מה שכתבתי בס״פ תולדות בפ׳ אם יעקב ועשו ובפרשת וישלח על פסוק ויעל מעליו אלהים במקום וכו׳:2והסגיר יסגירנו בבית אח׳ וכו׳. כוונת הרב בזה לאפוקי שלא יסגירנו מחוץ למחנה אלא לעולם תוך המחנה אלא שמסגירו בבית אח׳ שלא יראה החוצה וכך פירש הוא ז״ל עצמו בפ״ק דמ״ק דף ז׳ אבל התו׳ כתבו שם שהרב עצמו חזר מפי׳ זה מכח מאי דאמרינן במגילה דלענין שלוח זה וזה שוין וא״כ ההסגר היינו שיוציאנו בדד מחוץ למחנה:
