1פירש״י ז״ל אלה תולדות וכולי הואיל והזכירו וכו׳ ד״א וכו׳ הוכרח להביא ב׳ פירושים דלפי׳ קמא ק׳ דהכא לא נכתב שום ברכ׳ אלא שבח ואין זה ענין לזכר צדיק לברכ׳ דבשלמא גבי ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום הת׳ שפיר מייתי רש״י המד׳ דזצ״ל אבל הכא לא דייק כ״כ לכך מייתי ד״א ולד״א נמי ק׳ דא״כ אין הל׳ מיושב ומקושר שפיר דא״כ הכי הול״ל אלה תולדו׳ נח מעשיו צדקתו תומתו וכיוצא:2בדורותיו יש מרבותינו וכו׳ היה נר׳ לומר דס״ל לרש״י דהנך תנאי לא פליגי דהצד השוה שבהן דנח היה צדיק אבל לא היה גמור כ״כ כמו אברהם והיינו דקאמר מר דדריש לגנאי לפי דורו וכו׳ וכי היכי דלא תיקשי השתא בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב בגנות צדיקים לכ״ש מש״ה קאמר אידך דהכא שאני דמתוך גנותו למדנו שבחו דאעפ״י שהיה בדור שכלו חייב היה ביניהם כשושנה בין החוחים ואה״נ שאם היה בדור צדיקים היה גם הוא צדיק יותר והוי דומיא דולא יכלו דברו לשלום דאחי יוסף דמתוך גנותם למדנו שבחם כדפירש״י שם ובזה הוה א״ש דכיון דלא פליגי נקט רש״י בדבור שאח״ז ובאברהם הוא אומר וכו׳ דלכאורה לא אזיל אלא אליבא דמאן דדריש לגנאי ולפי דרכנו אתי ככ״ע אלא דלפי הנר׳ מל׳ המדרש משמע דפליגי ור״י דדריש לגנאי הוא דמפ׳ את האלהים התהלך כמ״ש רש״י ור״נ דדריש לשבח מפ׳ בענין אחר ע״ע ולפי״ז צ״ל דרש״י ז״ל לא פסיקא ליה ולכך מייתי תחלה לתרווייהו והדר מפרש ואזיל קראי זימנין כמר וזימנין כמר כמאן דסליק ליה פירושא דההוא קרא קרוב לפשט טפי:
