1עשה לך הרבה ריוח וכו׳ פי׳ דק״ל שנר׳ שזה מקרא מסורס דבתחלה הול״ל מה יהיה פורענותם דהיינו ואני הנני מביא וכו׳ ואחר כך היה נמשך יפה לומר לו עשה לך כלו׳ לכן מפני מי המבול עשה לך תיבה שתנצל מן המבול אלא מוכח דה״פ עשה לך תיבת וכולי כדי שע״י עשייתה אולי ישובו וינחם ה׳ מן הרעה ואם לאו אזי ואני הנני מביא את המבול וכו׳ והק׳ הר״ב נח״י דאדרב׳ בנין התיבה תגרום שלא ישובו שישיבו לו אילו היה אמת הרבה ריוח והצלה לפניו בלא תיבה אלא ודאי שאתה בודה מלבך ע״ש ונר׳ שלזה הו״ל להשיבם תשובה נצחת עם האמת בעצמו דמש״ה צוהו הקב״ה לעשות התיבה אעפ״י שלא היתה צריכה לו כדי שיראו ויפחדו וישובו ואה״נ שעדיין היה מקום למתעקשים להשיב סוף סוף מה עליו לעשות עוד ועכ״פ יותר היה מקום להפחידם במעשה התיבה עם הדיבור והתוכחה טפי מהתוכחה לבדה דודאי היו אומרים שהוא בודה מלבו אותן הדברים:2בכפר זפת וכו׳ ומצינו וכו׳ הא דהוצרך רבינו לאתויי הא דמצינו בגמ׳ ולא סגי ליה במאי דקאמר זפת בל׳ ארמי היינו כי היכי דלא תיקשי דכיון דכפר היינו זפת ובל׳ ארמי נקרא כך והיינו דתרג׳ אנקלוס כופרא מאי שנא דבפ׳ שמות בפ׳ בחמר ובזפת תרגם אנקלוס ובזפתא דמכח זה היה נר׳ דכופר לאו היינו זפת מש״ה קאמר ומצינו בגמ׳ כופרא ושם תראה ההפרש והיינו דכופרא פסולת דזיפתא וכדאי׳ בגיטין פ׳ מי שאחזו תלת נטופייתא משחא דכופרא ופירש״י ג׳ טיפות של פסולת זפת וכ״פ הערוך. ולפי״ז צ״ל דהעטרן דהיינו פסולת של זפת עדיף למיקם באפי מיא טפי מזפתא גופה ולכך כאן מפני חוזק המים זפתה בכפר ולא בזפת וכדלק׳. ומה שהוצרך רש״י ז״ל לתרי טעמי באותה של משה נר׳ משום דהתם איכא שתי דעות בדברי רז״ל לפ׳ מאי בסוף חד אמר אגם וח״א ים סוף והטע׳ הראשון של תשות המים היינו אליבא דמ״ד אגם דלמ״ד ים סוף התם נמי הואי חוזק המים דליכא למימר דחוזק המים דהכא היינו לפי שהיו רותחין דא״כ אדרבא הזפת גרוע טפי מחמר לגבי רותחין שהוא ניתך אלא ע״כ צריכים לומר כדאי׳ בזבחים פ׳ פרת חטאת שצדי התבה נצטננו דרך נס וא״כ הרי התם נמי הוה חוזק המים שהים שוטף והולך בחזקה ואמאי לא עבדא ליה נטירותא יתירתא לכך הוצרך לפום הך סברא לאידך טעמא כדי שלא יריח וכו׳:
