1שמעון ולוי וכו׳ הק׳ המפ׳ למה הוצרך לומר בבני השפחות טעם שלא היתה שנאתן שלימה תיפוק ליה מטעמא שלא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים ועוד הקשו לפי האמת היאך דברו שמעון ולוי בפני אחיהם הגדול וע״ז תי׳ הש״ח בשם מהרש״ל שלא היה ראובן באותו הפעם שם שהלך לשמש את אביו ואחר המחילה תמהני שהרי בהדיא כתיב וישמע ראובן וכו׳ ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם וכו׳ ואחר שהשליכוהו לבור אז הוא שהלך ראובן לשמש את אביו ולעד״ן לישב הכל בהקדים דתנן בסנהדרין דיני נפשות מתחילין מן הצד וטעמא משום לא תענה על רב וע״ש בתי״ט שהראה פנים לומר דמ״ה אין מתחילין דוקא מן הקטן שבקטנים דכיון שלא קפיד קרא אלא על הרב המופלא דלא תענה עליו א״כ עדיף טפי להתחיל במי שאחריו ומתקיים ג״כ שאין השאר מדברים בפני מי שגדול מהם ושם כתב דמדברי הרמב״ם אין הכרע אם דעתו להתחיל דוקא בקטן שבקטנים או לא ע״ש ומ״מ נר׳ דאפי׳ את״ל התם דדוקא בקטן בקטנים אמנם כגון באחים דהאח קטן חייב בכבוד אחיו הגדול ממנו דבר תורה דדריש מואת הילכך ודאי דאין להתחיל דוקא מן קטן שבקטנים מטעם האמור והשתא ה״ק רבינו א״ת ראובן או יהודה דייק רש״י ולא כתב א״ת ראובן ויהודה כמו גבי יששכר וזבולון דהכא ה״ק הא ודאי דכיון דלפי דעתם יוסף חייב מיתה הוה אין ספק שדנוהו עפ״י הדין למיתה והו״ל כדיני נפשות דאין מתחיל הגדול בודאי אלא מן הצד ומי הוה א״ת ראובן היה המדבר דמקרי קטן לגבי יהודה שהיה המלך ומיקרי מופלא לגביה א״נ יהודה הוה ומיקרי קטן לגבי ראובן שהיה הגדול והבכור א״א לומר כן שהרי לא הסכימו וכו׳ א״ת בני השפחות ומיקרו שפיר מן הצד לא היתה שנאתם שלימה וא״ת יששכר וזבולון כיון שאין למטה פחותים מהם בודאי לא היו מדברים וכו׳ דאע״ג דמתחילין מן הצד ע״כ כה״ג לאו דוקא מן הקטן שבקטנים א״כ בהכרח שמעון ולוי הם והוי שפיר מן הצד וכדאמרן:2מכרותיהם ל׳ כלי זיין וכו׳ ד״א וכו׳ דאילו לפי׳ קמא ק׳ מ״ש דנקט קרא בל׳ יוני הומ״ל חרבותיהם א״נ כליה׳ ולפי׳ בתרא נמי ק׳ דהול״ל במכרותיהם:
