1בן פורת וכו׳ אפריון וכו׳ הרא״ם ז״ל טען מהאל״ף של אפריון שנר׳ שהוא יסוד ופרת אין בו אל״ף והניחו חלק ולע״ד בל׳ ארמי ול׳ התלמוד מצינו הרבה כיוצא בזה אל״ף יסודי שפעמים נופל כמו אגף שמצינו עד בין אגפים ובמקום אחר מצינו שיבש גפה גף של עוף וכן אסטי׳ ופואה ובמקום אחר ספיחי סטים וכן מצינו בס׳ עזרא והשתכח באחמתא ופי׳ בעל מוסף הערוך שבלשון עברי הוא חמת כמו חמת מים א״כ ה״נ אין לתמוה אם בא בעברי בחסרון האל״ף:2בנות וכו׳ במקום שתוכל לראותו וכו׳ כתב הרא״ם ז״ל כי לא יתכן לפרשו מענין חומה כי תרגום שור חומה דחומה מאן דכר שמה ע״כ ותמהני איך לא השגיח בעינו הבהיר מ״ש רש״י תחלה היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו לכן נ״ל ברור שיש כאן ב׳ פירושים דתחלה פי׳ שור חומה כמו באלהי אדלג שור ואחר כך צ״ל ד״א במקום שתוכל לראותו משם והוא פי׳ שני וכן מצאתי שהגיהו בחומש דפוס חדש בויניזיא והטעם שהוצרך לב׳ פירושי׳ דאילו לפי׳ קמא ק״ק דס״ס נמצא שלא נמצא בכתוב על מה ועל מה היו צועדות ולפי׳ ב׳ יש דוחק שצריך להוסיף הלמ״ד שור כמו לשור כמ״ש רש״י לקמן דהואיל ולפי׳ זה שור אינו שם דבר אלא מקור צריך למ״ד בתחלה ועוד דנמצא מלת עלי מיותרת והכי הול״ל צעדה לשור:3פרת וכו׳ כמו על דברת וכו׳ לא ידעתי למה הביא אותו הפסוק דהתם היא תי״ו הסמיכות ובאה במקום ה״א כמ״ש רד״ק בשרשיו שמשקלה דברה ובאה התי״ו במקום ה״א כמשפט אבל הכא אינו סמוך וטפי הו״ל לאתוי מקרא דעזרת מצר ושכורת ולא מיין כמ״ש לעיל בפ׳ ואחזת מרעהו:4פרת לשון פריה ורביה וכולי שלא ישלוט וכולי ואף כשבירך מנשה וכולי ומה שהוצרך לב׳ ברכות נר׳ דמהתם לא משמע אלא שאין עין הרע של אחרים שולטת בהן דומיא דדגים שבים שהן מכוסים ואכתי איכא למימר שלא מנען מעינא בישא דידהו דומיא דההי׳ דאמרי׳ בפ׳ הרואה גבי מאן דעייל למתא אי דחיל מעינא בישא דידיה מש״ה הדר וברכן עלי עין דכולל תרווייהו ואפ׳ שלזה כיון רש״י שם בפ׳ הרואה דפי׳ עלי עין עולי עין שליטין על העין ולא העין עולה בהן:
