1 נכאת שעוה ולעיל בפרשת וישב אע״ג דמייתי רש״י תרגום אנקלוס דמתרגם התם נמי שעוה מכל מקום נראה דלא ניחא ליה ומפ׳ פי׳ אחר כינוס בשמים משא״כ הכא ונר׳ טעמו משום דלעיל הקדים הכתוב נכאת לצרי והכא מקדים צרי לנכאת משמע דנכאת דהכא אינו נכאת דהתם דנכאת דהתם חשיב טפי מצרי משא״כ הך דהכא:
2 בטנים וכו׳ ודומ׳ ל׳ וכו׳ ממ״ש במדרש משח דבטנין משמע טפי כפי׳ ר׳ מכיר דאין דרך כ״כ לעשות שמן מאפרסקין ומ״מ לא ידענא מנ״ל להמד׳ שלא היו בטנים ושקדים ממש אלא השמן שלהם:
