1ותתן גם וכו׳ וישא אחרת. ק׳ דאשה אחרת מי הואי בעולם ובב״ר דייקו שפיר דהכי אי׳ התם א״ל מה אתה סבור שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך אין כל חדש תחת השמש או שמא אני מתה את יושב בטל לא תהו בראה לשבת יצרה ע״כ וזה ענין אחר לגמרי מפירש״י והכוונה לומר שבאת עליו בטענה לומר שלא יתיירא מן המיתה שהרי היא גופה לא מרתתא שבהכרח א״א לה למות שהרי לא תהו בראה וכו׳ וחוה אחרת א״א להבראות דאין כל חדש וכ״ש שהוא לא ימות שעל ידו מוכרח ליישב העולם. אבל פירש״י אינו ענין לדברי המדרש אלא מדנפשיה הוא טעם קרוב אל הדעת ולשיטתיה אזיל דפי׳ לקמן והאדם ידע כבר קודם החטא אם כן כבר היו בעולם בשעת החטא שלש נקבות אחרות תאומתו של קין וב׳ תאומות דהבל א״כ יפה חששה שמא תמות היא ויחיה הוא ויקח אחת מבנותיו:2גם לרבות בהמה וחיה. ביאר הרא״ם ז״ל שהם מעצמם באו ואכלו ולא שהיא נתנה להם דלא שייך בהו טעמא דאשה עיין שם ועמו הסליחה בב״ר לא איתמר הכי די״ל שם גם ריבוי האכיל׳ את הבהמה ואת החיה ואת העופו׳ הכל שמעו לה חוץ מעוף א׳ ושמו חול ע״כ וה״נ משמע מלישנא דקרא דהא ריבויא דגם קאי על מלת ותתן ומ״ש הרב דלא שייך טעמא דאשה מה בכך איכא טעמא אחרינא כדי שלא יהיו הם גרועים מן הבהמה וחיה שהם ימותו והבהמות לא ימותו וקיימא בנפשה תמות נפשי עם פלשתים ומ״מ ק׳ על רבינו ז״ל אמאי הזכיר בהמה וחיה והשמיט העוף ותו ק׳ דלשיטתיה שכבר הולידו קודם החטא וכדלעיל בסמוך אמאי לא דריש מריבויא דגם הבנים והבנות דפשיטא דלדידהו נמי יהבה דאל״כ למה מתו ואף אי נוקי ריבויא דגם על הבהמות כפי המד׳ הוה מצי לרבויי בנים ובנות מריבויא דעמה וצ״ע:
