1ויחשבה לזונה וכו׳ כ׳ הרא״ם ז״ל וא״ת היאך הותר לבא על הזונה והלא ע״כ לא נחלקו הרמב״ם והראב״ד ז״ל אלא באינה מזומנת לזנות וכולי אבל המזומנת לזנות שהיא הקדשה המופקרת לכל שניהם מודים דלוקה מן התורה וכולי ומסיק דקדשה בכסף או בשטר ע״ע ועמו הס״ד קראי לא מוכחי הכי דאם קדש׳ למה שלחה והיכי קרי לה אח״כ קדשה ואמאי שלח הגדי ביד רעהו ומאי פן נהיה לבוז הרי אשתו היא וכמה הוכחות יש עוד בפסוקים אלא נר׳ דודאי לא קדשה ומעיקר׳ לא ידענא מאי קו׳ דהא קרא כתיב לא תהיה קדשה מבנות ישראל אבל בגויה לא שייך לאו דקדשה אפי׳ מופקרת לזנות וכ״כ ה״ה בפ״א מה׳ אישות וז״ל ומ״מ דע שאף לדעת רבינו אין בכלל לאו זה הכותית שבפי׳ נזכר בפס׳ מבנות ישראל ע״ש ואיסור הגויה אינו אלא מדרבנן דב״ד של חשמונאי גזרו כשאינו בפרהסיא כדאיתא בע״ז דף ל״ו ואע״ג דהתם אמרי׳ דב״ד של שם גזרו מדכתיב הוציאוה ותשרף היינו דוקא בבת ישראל הנבעלת לגוי דמשכא אבתרי׳ דומיא דמאי דאמרינן התם כי מקשי דאורייתא היא יע״ש כל זה י״ל לפי דברי רש״י וא״נ נתפוס כדברי רשב״ג בפ״ק דסוטה דנתנה עינים לדבריה דא״ל גיורת אני פנויה אני טהורה אני וכו׳ השתא נר׳ דלדידיה ודאי ק׳ דאדרבא אם היא גיורת שייך ביה לאו דקדשה בהא נמי י״ל חדא מתרתי או דכוונתה לומר השתא נתגיירתי ונמצא דכל ביאות שבאו עליה בגיותה לא עשאוה קדשה וא״נ נתגיירה מעיקרא ס״ל ליהודה דאין עושין אותה קדשה אלא כשבאו עליה ישראלים אבל כותים הי״ל כביאת בהמה. עוד הקשה הרב ז״ל תמר גופה שידעה שהיתה כלתו ואסורה עליו איך הכשילתו בעבירה כזו וליכא למימר כיון דער ואונן שמשו שלא כדרכם אינה כלתו בכך ממ״ש בפ׳ ד׳ מיתות וכו׳ ועוד תינח לר״נ דאמר שמשו שלא כדרכן אלא לב״ר דאמר דשין מבפנים וזורין מבחוץ והיא שיטת רש״י מאי איכא למימר ונדחק לתרץ דיתומה קטנה היתה וכולי ומסיק דאתיא שלא כמ״ד בתו של שם היתה ע״ש ואין דבריו ז״ל עולים לדעת רש״י דבהדיא נקט לקמן כמ״ד בתו של שם היתה ולעד״ן דכיון דדינא הוא שאין האשה מתקדשת אלא מדעתה וידוע שאין האשה נהנית מביאה שלא כדרכה דאדרבא ביאה זו קרויה עינוי בכל מקום פשיט׳ שלא היתה ברצונה ביאה זו שעשו בה ער ואונן ונמצא שלא חלו קדושין מעיקרא ולסברת ב״ר נמי הכי מבואר ברמב״ם פ״ג מהלכות אישות המקדש בביאה דעתו על גמר ביאה וכשיגמור ביאתו היא מקודשת והם לא גמרו ביאתן ואפי׳ אם היה דעתם לקדשה בתחילת ביאה איהי לא ניחא לה בכך ובודאי אינה מתקדשת על כרחה וא״כ באמת לא היתה כלתו כלל:2כי כסתה וכו׳ ומדרש רבותינו וכו׳ הוצרך לזה דאל״כ היכי לא הכירה בטביעות עינא ולכך מפרשים דאה״נ שהרגיש קצת אבל לא חשדה ולכך תלה באחרת שדומה לה:
