משכיל לדוד, בראשית ל״ה:ב׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 הנכר שיש בידכם וכו׳ ק׳ דאטו בני יעקב דצדיקים גמורים היו או נשיו עד עכשיו היו נהנים מע״ז ונר׳ דאותן השבויים ששבו מעיר שכם ביטלום ועי״ז היו מותרים בהנאה דקי״ל נכרי מבטל ע״ז אפילו בעל כרחו אלא דהשת׳ חש יעקב דדילמ׳ לא מהני אותו הביטול דהא צריך שהגוי המבטלה יהא גדול ובר דעת ויודע בטיב ע״ז ומשמשיה כדאית׳ במסכת ע״ז ועיין בפירוש הר״ב ספ״ד ונשים וטף לא ידעי מידי ותו דאפי׳ בטילי מאיסי לגבי קדש והיה רוצה להקדש ביותר:
2 והטהרו מע״ז דקי״ל דע״ז מטמאה אי כנדה אי כשרץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ואע״ג דאין טומאתה אלא מדרבנן יעקב קיים כל מילי כמו שלמד מאברהם: