1ויהי לי וכו׳ זו אינה וכו׳ לכאורה נראה דר״ל שהבהמות אינם גידולי קרקע וכך הבינו המפרשים ז״ל אך לע״ד א״א לומר כן מכמה אנפי חדא דא״כ נפלה נא במבוכ׳ עצומה דהא חזי׳ דזימנין הבהמות מיקרו גדולי קרקע ומאן מפיס דהכא נמי בכלל משמני הארץ לא הוו נמי בעלי חיים וכדאמרי׳ בעירובין ובפ׳ מרובה גבי מעשר והביאו הרא״ם ז״ל ונדחק בזה טובא ע״ע ותו דהכא מדכתיב בתר הכי ורוב דגן ותירוש איכא למשמע טפי דמשמני הארץ מלת׳ אחריתי היא ונימא אנן דעל ב״ח קאמר. ועוד דאטו עם אלו הנכסים לא הוה מצי לקנות שדות וכרמים טובא וכי היכי דעבד דמכר צאנו בדמים יקרים ולקח שפחות ועבדים וגמלים וחמורים וכדפירש״י גופיה בפ׳ דלעיל ה״נ יוכל למכור את אלו ולקנות קרקעות ונמצא שיש לו הכל. ובר מן דין לישניה דרש״י מוכח שאין זו כוונתו דא״כ הול״ל הללו אינם לא מן השמים וכו׳ לומר מינים הללו אינם וכו׳ ומאי זו דקאמר ותו מהו הל׳ אינה לא מן השמים ולא מן הארץ הול״ל אינה מן השמים והארץ. אלא נלע״ד שכוונת המד׳ מובנת בהקדים מדרש אחר דבפ׳ תולדות והוא זה מטל השמים זה המן דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ומשמני הארץ זו הבאר שהיתה מעלה דגים שמנים עכ״ל מוכח מזה שכוונת יצחק בברכתו שיתן לו ה׳ ברכה מרובה בלי טורח רק מן השמים ירד לו כמו שהיה המן וכך הארץ תעלה לו ברכה מרובה שיתעשר בלא עמל וטורח ומעתה זהו מה ששלח יעקב לעשו איברא שיש לי ברכה מרובה בנכסים אבל ברכה זו באה לי ע״י עמל וטורח הרבה מיגיע כפי ולא ירדה מן השמים ולא עלתה מהארץ רק שעם לבן גרתי וכולי ועבדתיו כמה שנים בעבודת פרך ובזה ויהי לי שור וחמור וכו׳ הרי שלא נתקיימה הברכה.2שור וחמור דרך ארץ וכו׳ והטעם לפי שהוא שם המין וכמ״ש הראב״ע והיינו הך:3ואשלחה וכו׳ להודיע שאני בא וכו׳ המפרשים ז״ל פירשו דכוונת רש״י שאינו מוסב למעלה דא״כ אין ההגדה הזאת סיבה למציאת חן אלא לשלא ישטמנו לכך הוצרך לפ׳ שההגדה היא שרצונו ללכת אצלו להשתעבד לו ע״ע ולע״ד אין זו כוונת רש״י דא״כ תיבת להודיע שכתב רש״י מיותרת והכי הול״ל להגיד לאדוני שאני בא אליך ועוד דא״כ עיקר ההגדה חסרה בכתוב אלא נ״ל שהכל דבור א׳ עם מ״ש אח״כ למצוא חן בעיניך שאני שלם עמך וכו׳ וה״פ תאמרו לעשו שהטעם שאני שולח להגיד לו שיש לי שור וחמור וכו׳ הוא כדי להודיעו שסיבת ביאתי אינה אלא למצוא חן בעיניו ולבקש אהבה ואחוה ושלום ביני לבינו שלא יהיה סבור שסיבת ביאתי היא לפי שאני עני מדולדל ואין לי מה לאכול עוד ולפיכך הוצרכתי לחזור לכאן לסמוך על שלחן אבי דאדרבא ברוך אלהים עשרתי וכי יש לי כל ולא באתי אלא לבקש אהבתך וז״ש להודיע שאני בא אליך למצוא חן וכו׳ ולא זולת ולפיכך שלחתי להגיד לך מה עמדי:
