1ואחרי כן וכו׳ שמעתי וכו׳ פי׳ דק״ל מאי ואחרי כן הא מדכתיב תחלה ויצא הראשון ממילא שזה יצא אחריו והוה סגי לומר ויצא אחיו אלא לומר לענין יציאה דוקא הוא אחרי כן אבל לענין יציר׳ היה ראשון:2בעקב עשו סימן וכו׳ דאם לא היה אלא לעכבו כדלעיל למה הניח שיצא כל גופו והמתין לו לאחוז בעקבו ה״ל לאחוז מיד בראשו אלא לסימן וכו׳:3ויקרא וכו׳ דבר אחר וכו׳ דאילו לפירוש ראשון ק׳ כיון שהקדוש ברוך הוא קרא שמו יעקב אמאי אחר כך שינה שמו ישראל. והו״ל לקרותו מתחלה באותו שם. ולד״א קשה דמדסמיך ליה ויצחק בן שמונים שנה מכלל דעד השתא לאו ביצחק מיירי. ומה שכתוב ע״ש אחיזת העקב אפ׳ שטעם זה שייך שפיר גם לאידך מ״ד שהקדוש ברוך הוא קרא שמו יעקב ע״ש הסימן של אחיזת העקב שאין זה מספיק וכו׳:4בן ששים וכו׳ בת י״ג שנה וכו׳. לאו דוקא אלא כלו׳ עד סוף שנת י״ב שנכנסה לי״ג דהא כשילדה לא היה לה אלא כ״ג כיון שיצחק היה בן ס׳ כנר׳ מהחשבון דלעיל וכן בדין דבת י״ב בתנוקת כבר יצאה מכלל קטנה והרי היא נערה וראויה להריון. ומ״ש ושפחה לא רצה וכו׳ כלו׳ דבשלמא אשה אחרת לא היה יכול ליקח לפי שידע שלא היה לו בנשמות הקדושה בת זוג אחרת אלא רבקה לבד תדע שהרי המתין לה עד מ׳ שנה ונכרית נמי שנתגדלה בעבודת אלילים פשיטא שלא רצה ליקח אבל מ״מ הו״מ ליקח שפחה שנתגדל׳ בביתו בעבודת שמים דהרבה שפחות היו לו וכמו שעשה אברהם ומתרץ דהא נמי לא עבד לפי שנתקדש וכולי:
