משכיל לדוד, בראשית כ״ד:נ״ה

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 ויאמר אחיה וכולי היכן היה וכולי ההרגש שמבחוץ הוא דלא הול״ל אלא ויאמרו דהא פשיטא דעל בני ביתה של רבקה מדבר ואמאי הדר וכתב אחיה ואמה אלא מש״ה איכפל וכתבינהו ללמד שלא היו אלא הם שבתואל מת ומקרא דלעיל דכתיב ומגדנות נתן לאחיה ולאמה ולא הזכיר בתואל ליכא ראיה דדילמא אורח ארעא קמ״ל שאין מדרך המוסר שהאורח יתן מתנה קטנה של פירות לבעל הבית עצמו רק לבנו או לאשה אבל הכא מוכרח לפרש כן. והא דכתיב לעיל ויען לבן ובתואל ויאמרו מה׳ יצא וכו׳ שנר׳ שגם בתואל היה מתרצה שתלך צ״ל שלא אמר כן אלא לפנים לפי שהיה מתיירא מאליעזר אחר שראה הנס דאי׳ במד׳ שהזכיר שם ותלה עצמו באויר עם הגמלי׳ ולכך היה בדעתו להמיתו בצנע׳ על ידי סם המות וליקח כל ממונו אלא שבא מלאך והיפך השלחן כדאיתא במדרש ובקדרה שבישל בה נתבשל:
2 ימים וכו׳ נותנין לבתולה וכו׳ דאל״כ הנך ימים או עשור דקאמרי מאי עבידתייהו דקמיבעו בפשיטות ימים סתם לכך הוצרכו בגמ׳ לפ׳ שנה הידועה דנותנים לבתולה וכו׳ ומה ששאלו י׳ חדשים דלכאורה ליכא שום טעמא דמש״ה הרב הנח״י הניח בקושיא על הש״ס ולדידי איכא למימר דכיון דהנך י״ב חדש הם לפרנס עצמ׳ בתכשיטיה וידוע שהם כ״ד תכשיטי כלה המנויים בישעיה א״כ נמצא שיש לה לפרנס ב׳ תכשיטין לכל חדש. והשתא אליעזר כבר נתן לה לרבקה בתחלה נזמים וצמידים והם הנזמים והשרות שכתובים שם בישעיה ולבתר הכי נתן לה כלי כסף וכלי זהב ובגדים וי״ל דכלי כסף וכלי זהב הוא איזה תכשיט אחר ויהיב לה תרתי מאותו מין חד ממינא דכסף וחד ממינא דזהב ובגדים הם תכשיט אחר והיינו הרדידים דהתם בישעיה נמצא מעתה שאינה צריכה עוד לפרנס עצמה כי אם עשרים תכשיטין והילכך סגי לה בעשרה חדשים ולכך קאמרי או עשור לכל הפחות ואליעזר השיב אל תאחרו וכו׳ שלא יחסר לה שום תכשיט שאין בית המלך חסר כלום ולא צריכא לדידכו: