משכיל לדוד, בראשית כ״א:י״ז

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 את קול הנער מכאן שיפה וכו׳ דאל״כ הא כתיב ותבך והול״ל את קולך והק׳ הרא״ם ז״ל מההיא דאמרי׳ בפ״ק דברכות וליקו איהו אנפשתיה ומשני אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. ולעד״ן דאינו ענין לזה דהתם לא ע״י תפילה הוא אלא בכח המסור לצדיקים גמורים שהקדוש ברוך הוא גוזר גזרה והם מבטלים אותה וע״ד דאי׳ התם הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה ועל כח זה אמרו אין חבוש וכו׳ אבל לענין שיפה תפילתו וקודמת להתקבל הא ודאי דחולה עדיפא:
2 באשר הוא שם וכו׳ שהיו מלה״ש וכו׳ פירוש דאע״ג שהיה בידו א׳ מג׳ עבירות הנ״ל במלת מצחק למר כדאית ליה ולמר כ״ל מ״מ הרי ידוע דאין הקב״ה נפרע מן העכו״ם עד שתתמלא סאתם ומה גם דאף שהיה לו אחד מהנזכרים היה בידו גם כן איזה זכות כגון זכות המילה שלא עיכב ולפיכך לא יכלו המלאכים לקטרג עליו על מה שבידו אבל ידוע שארז״ל דאע״ג דאין הקב״ה נפרע מן האומה עד שתתמלא סאתה מ״מ כשמדקדקין להרע לישראל נפרע מהם מיד כמו שאמרו במצרים. ולכך אמרו מלה״ש הואיל וסוף אומה זו להמית בניך בצמא ואיך אתה מעלה לו באר והשיב להם הקדוש ברוך הוא עכשיו מה הוא צדיק או רשע כלומר עדין לא עשה שום רעה לישראל והו״ל צדיק בענין זה: