1ויעש וכו׳ תיקנו וכו׳ נר׳ דקשיא ליה דהואיל ונברא במאמר לא שייך ל׳ עשיה דמשמע עשייה בפועל ובידים ולכך מתרץ לפי הפשט שהוא ל׳ תקון. ושוב מצאתי בב״ר זה א׳ מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם ויעש אתמהא והלא במאמר הן הוי בדבר ה׳ שמים נעשו ע״כ הרי סייעתא למה שכתבתי דשייך להק׳ על לשון ויעש ורש״י ז״ל יישבו כפי הפשט:2מעל לרקיע על וכו׳ הלא מראש כבר הודענו בהקדמתנו דקושטא קאי דבכל מקום שרש״י מזכיר ההרגש בפי׳ צריך לדעת שיש עוד הרגש אחר מבחוץ שהרי אין דרכו של רבינו להזכיר כלל עיקר ההרגש שעליו סמך ובנה פירושו וכדכתיב גם כן לעיל בפ׳ יום אחד וכאן נ״ל שיש לדקדק דאמאי הדר וכתב לרקיע הול״ל ממעל לו א״נ הכל מיותר דהול״ל ויבדל בין מים למים כמ״ש בקרא דלעיל דמובן ממילא ולפי מה שפירש א״ש דמש״ה איכפל וכתביה ללמד דכפי השיעור שיש בין רקיע למים התחתוני׳ ה״נ איכא בין רקיע למים עליונים. ומה שסמך רש״י לזה ומפני מה לא נאמר כי טוב היינו דבשלמא בלא זה הוה קשיא ולא מידי דלא שייך למימ׳ כי טוב בשני הואיל ולא הוה ביה שום חידוש כי מה שנקרש הרקיע אינו שום דבר מחודש והבדל בין מים למים הוא דבר דאתי ממילא ע״י הרקיע אבל השתא שהקדים דהמים העליונים עמדו בו למעלה למעלה ונתלו באוי׳ נמצא שיש כאן דבר חידוש ונס גדול ומעתה ק׳ מ״מ לא נאמר כי טוב ומתרץ לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד הג׳ והא דלא כתב בג׳ ג״פ כי טוב א׳ על גילוי היבשה י״ל דגילוי הארץ הוא תחלת המעשה בלבד כי סופו הוא הוצאת הדשא מהארץ ובחד כי טוב סגי וז״ש רש״י והתחיל וגמר מלאכ׳ אחרת ולא קאמר בקצרה ועשה מלאכה אחרת לרמוז מאי דאמרן דאף על גב דלכאורה איכא ב׳ מלאכות אחרות לכי תידוק ליתא דאינו אלא התחלה וגמר ועוד אפ׳ להבין כוונת רש״י במ״ש והתחיל וגמר וכו׳ דאע״ג דלכאורה לא גמר אותה המלאכה דהא אע״ג דכתיב ותוצא הארץ דשא וכו׳ לא יצאו לגמרי אלא על פתח קרקע עמדו עד יום ו׳ כדפירש רש״י לקמן אפ״ה מיקרי גמר בג׳ כיון שעמדו על פתח הרקיע:
