משכיל לדוד, בראשית י״ב:ו׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 עד וכו׳ להתפלל וכו׳ דקשה ליה דהרי מן הכתובים נר׳ שלא חנה שם בשכם ולא נטע אהלו וא״כ ל״ל שהזכיר הכתוב ביאתו בשכם טפי מכל שאר מקומות שנכנס בהם עד שהגיע ההרה מקדם לבית אל ששם נטע אהלו א״ו דכוונת הכתוב להודיע שהליכתו שם היתה לאיזה תכלי׳ ואין לומר שלא היה שם אלא תכלית זה לבד להתפלל על בני יעקב דא״כ מאי האי דהדר וכתב עד אלון מורה וה״נ ליכא למימר דהליכתו היתה לבד להראותו הר גריזים וכו׳ דא״כ לימא עד אלון מורה אשר בשכם מאי עד עד ש״מ תרתי:
2 והכנעני וכו׳ הולך וכובש וכו׳ דק׳ לרש״י דמשמע דליכא שום קשר ושייכות כאן להודעה זו שהכנעני אז בארץ לכך פי׳ שהוא נקשר עם הפ׳ שאח״ז ומ״ש היה הולך וכובש ר״ל שלא כבש כל הארץ בפעם אחת שהרי ראינו אח״כ ומלכי צדק מלך שלם הרי שבירושלי׳ עדיין היה מלך שם אלא שהי׳ הולך וכובש מעט מעט. ומה שהקש׳ הרא״ם ז״ל ממה שפי׳ רש״י גבי וחברון שבע שנים נבנתה וכו׳ וכתב הרב דאגדות חלוקות הן עיין מ״ש לעיל בפ׳ בראשית ועוד נלע״ד ליישבן באופן אחר דלעולם בחלקו של שם נפלה כל הארץ ומיהו כשכנען היה הולך וכובש במלחמה את הארץ חם אביו היה עדיין חי והוא היה בונה לו את הערים ומשמע להו לרבנן הכי דאיש א׳ בנאן שתיהן צוען וחברון מדכתיב שבע שנים נבנתה לפני צוען משמע דחד גברא הבונה לשתיהן א״נ הכי קים להו דתרוייהו חם בנאן: