משכיל לדוד, שמות ו׳:י״ב

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 ערל וכולי ק׳ דבשלמא כלהו קראי דמייתי כן דרכו ז״ל להרבות ראיות אבל פ׳ שלש שנים יהיה לכם ערלים ל״ל הואיל ואייתי רישא דקרא וערלתם וכו׳ פשיטא דסיפא מתפרש כרישא ונר׳ לפי שפי׳ וערלתם וכו׳ עשו לו אוטם וכיסוי איסור שיהא אטום מפיכם דלא למיכליה. והשתא מקשי רש״י אנפשיה וכי תימא מנ״ל דילמא כיסוי ממש לכך קאמר סיפיה דקרא מוכח ג׳ שנים יהיה לכם ערלי׳ לא יאכל כלו׳ מה שאמרתי ערלים יהיו פירושו שלא יאכל דאתא סיפא לפרושי רישא:
2 ואיך וכו׳ ק״ו וכו׳ פי׳ לפי דעתו שהיה סבור דמה שלא שמעוהו ישראל לאו משום קוצר רוח אלא לפי שהוא ערל שפתים והיינו טעמא דר״שי היפך סדר הפסוק ותחילה פירש ערל שפתים ואחר כך כתב הק״ו: