משכיל לדוד, שמות ל״ד:ז׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 עונות וכו׳ פשעים אלו המרדים מדלא מסיים רבינו וחטאים אלו השגגות וכלישנא דתלמודא ביומא פ״ג דף ל״ו משמע שאין דעתו ז״ל למנות נושא עון ופשע וחטאה לתלת׳ מדות וכדעת התו׳ התם בר״ה אלא לא חשיב אלא תרתי נושא עון ופשע. וטעמו ז״ל דהכי אמרי׳ התם ביומא אליבא דרבנן דסברי דצ״ל חטאתי עויתי פשעתי ואלא מהו שאמר משה נושא עון ופשע וחטאה. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רב״שע בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה עשה להם זדונות כשגגות. ופיר״שי דה״ק נושא עון ופשע כחטאה שוגג. ואם תאמר א״כ הדר בצרי להו ממספר הי״ג וצריך לומר חדא מתרתי או כמו שאמר הרא״ם לעיל דה׳ ה׳ חשיב לתרתי ומדת רחמים דקאמר לאו דוקא א״נ שגם הוא ז״ל חשיב נוצר חסד באפי נפשיה כדלעיל וקצת משמע הכי מלישני׳ דקאמר נוצר חסד שהאדם עושה לפניו דאל״כ הך לפניו יתירא הוא:
2 ונקה וכו׳ מנקה הוא לשבים וכו׳ איכא לפרש כלפי מ״ש לעיל שעושה להם זדונות כשגגות כלו׳ אמנם אינו מנקה לגמרי אף על גב ששבו בתשובה והיינו דוקא כששבו מיראה אבל אם שבים מאהבה אז באה המדה האחרת ונקה לגמרי שנעשה נקי וצדיק שזדונות נעשות כזכיות וכ״מש זכרונו לברכה: