משכיל לדוד, שמות כ״ו:א׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 שש משזר וכו׳ הרי ד׳ מינין וכו׳ דק״ל שדרך הכתובים דכשהולך ומונה איזה דברים זה אחר זה בין בשמות אנשים בין בשאר דברים אינו נותן וי״ו בכלן רק באחרונה כמו ראובן שמעון לוי ויהודה וה״נ לעיל גביעיה כפתוריה ופרחיה ומ״ש דהכא כתיב וי״ו בכל אחד ולכך משני עם מה שפירז״ל שכל המינין היו שזורין יחד:
2 כרובים וכו׳ ארי מצד זה וכו׳ ע״צ הדמיון נקט ולאו דוקא ואלא מיהא נראה דק״מל שלא היו צורות על צד המקרה אלא כלם עשויים בחכמה רמז לדברים עליונים דומיא דארי ונשר שהם מדמות ארבע חיות ככתוב ביחזקאל. ואמנם ראיתי להרא״ם ז״ל שהק׳ איך כינה הכתוב שאר הצורות בשם כרובים אם פי׳ כרובים הוא צורת ילדים שתרגומו כרביא. ולעד״ן עם מ״ש הרב עצמו לעיל גבי הכרובים שהביא שם קושית הרא״בע ממאמר יחזקאל דאחר שראה הארבע פנים מסיים שם ואדע כי כרובים המה. וטען הראב״ע דאי אי׳ דפי׳ כרוב כרביא איך קראם כלם כרובים והלא לא היה שם צורת אדם רק באחד. ותירץ הרב דכשם שקראם כלם אדם באמרו דמות אדם להנה להורות על היותם בעלי שכל דה״נ קראם כולם כרובים דאין הפרש בין אדם לכרובים רק בין אפי רברבי ואפי זוטרי עכ״ל. ומעתה ה״נ מצי׳ לפרש דכתיב הכא כרובים. לומר שלא היו שם צורות בעלמא ע״צ המקרה אלא כלם צורות הרומזות על דברים עליונים דומיא דהני תרי דנקט ארי ונשר שהם מפני החיות וכדומה לאלה שהם בעלי שכל. ונקט כרובים ולא אדם לפי שהם אנפי זוטרי לגבי אנפי רברבי הרמוזים בהם וגם עפ״י הפשט מצינן למימר שאין דרך לצייר צורת ארי וכדומה כפי שיעור מצב וקומת הארי עצמו אלא בצורה קטנה ולכך נקראים כרובים אפי זוטרי ממש: