1וכל העם רואים מלמד וכו׳ דאל״כ לכתוב והעם רואים וכל למה לי. ואע״ג דכבר נלמד זה מדכתיב לעיני כל העם וכדפירש״י התם איצטריך דלא נימא דלא נתרפאו אלא לפי שעה כדי שיראו מראות אלהים ואחר הדברות חזרו למומן קמ״ל הכא דאפילו אחר הדברות וכל העם רואים שנתרפאו רפואה שלימה ואילו לא כתיב אלא מקרא זה הייתי אומר שלא נתרפאו אלא אחר שנגלה הקדוש ברוך הוא והתחיל לומר הדברות קמ״ל קרא דלעיל ירד ה׳ לעיני כל העם דכשירד כבר נתרפאו וקרי׳ בהו לעיני כל העם וכיון דגלי קרא בחד מנייהו מניה ילפי׳ לכולהו מש״ה לא איצטריכו תרי קראי בכל שאר המומין:2ויעמדו מרחוק וכו׳ י״ב מיל וכו׳ שהרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ומדלא פי׳ כמה שיעור הריחוק ש״מ דר״ל שעמדו כלם לפי היותר רחוק שבהם וההוא בסוף י״ב מיל הוה. ובש״ח כתב בשם הרב הנח״י דמדכתיב ויעמדו מרחוק משמע דעד השתא היו כלם בקרוב ואורך מחניהם י״ב מיל דעד אותו שבסוף המחנה היה נקרא קרוב א״כ מוכרח לומר דעכשיו חזרו יותר מי״ב מיל דאם לא היו נרתעים אלא י״ב מיל הרי עדיין קרובים כמו שהיה מעיקרא האחרון שבמחנה ואיך כתיב מרחוק ע״ש ואין הלשון משמע כדבריו לומר שנרתעו טפי מי״ב מיל. ועוד בפירש״י גופיה דשבת דף פ״ט מפורש בהדיא שלא כדברי הרב וז״ל שם י״ב מיל זו היא מדת מחניהם והיו הקרובים לדבור חוזרים מפחד הקול עד קצה המחנה עכ״ל א״כ מוכרח לפ׳ כדאמרן :
