1וידבר וכו׳ לפי שיש וכו׳ פי׳ הגאון הרא״ם ז״ל דהיינו שלא בעידן ריתחא אבל בעידן ריתחא ענשי׳ אכולהו כדאיתא בפ׳ התכלת ע״ש ולפ״ז לא צריכא אלא כלפי העשין שבדברות דאילו הלאוין שבהם פשי׳ דבכולהו איכא עונש בכל זמן ומ״מ עיקר פירושו לא משמע כן מדקאמר אינו מקבל עליהם פורענות משמע דאינו מקבל כלל. לכך נראה דה״פ שיש פרשיות בתורה במ״ע שאין מחויב האדם לרדוף אחריהם לקיימם אלא שאם באו לידו ונזהר בהם לקיימם מקבל שכר ואם לאו אינו מקבל עליהם פורענות כגון מצות שילוח הקן שאינו חייב לדלג על ההרים למצוא הקן כדי לקיימו אלא שאם אירע לו חייב לקיימו ואם לא קיימו אע״פ שלא עבר על הלאו שלא לקח לא האם ולא הבנים כלל אעפ״כ בעידן ריתחא נענש אך אם לא בא לידו אין לו שום עונש אפילו בעידן ריתחא וה״נ לענין ציצית אם אין לו מלבוש כלל פשי׳ שאינו חייב לרדוף להשיגו כדי לקיים המצוה ובהא אפי׳ בעידן ריתחא ליכא עונש אבל אם יש לו מלבוש ויכול הוא לעשות לו ארבע כנפות באופן שיתחייב בציצית ולא עשה הרי דחה וביטל מלקיים מ״ע אף על פי שלא עבר כלל שהרי אין לו ארבע כנפות וההוא מנא לאו בר חיובא הוא אפ״ה הואיל ועשה מלבוש והו״ל לעשותו בר חיובא אם לא עשה בעידן ריתחא נענש ומש״ה א״ל מלאכא לרב קטינא דענשי אעשה בעידן ריתחא לפי שהו״ל מלבוש אלא שהיה בגד הפטור והשתא קאמר הכא דבמ״ע שבדברות אינו כן אלא מחויב לחזור ולהשתדל לקיימם כגון השבת וכבוד או״א ואם לא עשה כן נענש:2את כל וכו׳ א״כ מה ת״ל וכו׳ אין לנו אלא דברי הרא״ם ז״ל דהואיל והקדוש ברוך הוא אמרם כלם תחלה בדבור אלא שאחר כך משה היה מפ׳ להם א׳ לא׳ א״כ מה ת״ל אנכי ולא יהיה לך בל׳ מדבר בעדו הול״ל בל׳ נסתר כמו כל השאר אלא קמ״ל שהקדוש ברוך הוא חזר וביאר א׳ לא׳ אלא שלא יכלו לסבול ולא שמעו רק הב׳ דברות הראשונות ואחר כך אמרו למשה דבר אתה וכו׳ ומשה כתב הב׳ ראשונות בל׳ שאמרן הקדוש ברוך הוא והשאר בלשון שאמר הוא לישראל ע״ש שהאריך אלא שבזה אני בעניי לא משמע לי שמשה שינה מלשון הקב״ה אלא י״ל שהואיל והקב״ה אמר משם ואילך הח׳ דברות כדרך מקרא לכך אמרם לו בדרך זה שהוא כמו מקרא למשה שמשים בפיו הדברים דהו״ל למימר:
