1ויצא וכו׳ דק״ל דהוה סגי למכתב ויצא לקראת חותנו דידוע דבמשה משתעי אלא כמפליא הדבר הביטה וראה מי יצא משה ומסתמא יצאו עמו וכו׳:2וישתחו וכו׳ אינו יודע וכולי הכי איתא במכילתא ויש להבין היכי קאמר איני יודע דהא בל״ז פשי׳ דקרא הכי משמע ויצא משה וכו׳ וישתחו וכו׳ מוכח דהכל מיירי במשה ונראה דעיקר ספקו הוא מדלא כתיב ויצא משה לקראתו דממילא הוה ידעי׳ דלקראת חותנו קאמר ומזה נולד הספק דדלמא לכך הדר והזכיר חותנו לסמוך חותנו לוישתחו לומר שהוא היה המשתחוה ומשני דלאו הכי׳ אלא מדכתיב בתר הכי בשאלת שלום איש לרעהו מי הקרוי איש זה משה שהוא היה השואל בשלומו תחלה וממילא הוא היה ג״כ המשתחוה ואף על גב דבשאלה כתיב וישאלו דמשמע דאתרוייהו קאי לק״מ דכשמשה שאל בשלומו הוכרח יתרו להשיבו דמסתמא לא היה עובר על גזילת העני ומכח זה כתיב וישאלו אבל לעולם עיקר השואל מתחילה היה משה מדלא כתיב וישאלו זה לזה ומזה למדו במכילתא שיהא האדם מוכן לכבוד חמיו דליכא למימר דשאני משה שהיה ענו מאד דמ״מ מלך היה וק״יל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ולא הו״ל לזלזל במלכותו ולהשתחות לו אלא מוכח דדינא הוא ואף על גב דיתרו נמי נקרא איש כדכתיב ויואל משה לשבת את האיש מ״מ גבי משה היא מיות׳ לגמרי דהא כתיב משה:
