1אנשי אמת אלו בעלי הבטחה וכו׳ לאפוקי שלא נפרש אנשי אמת כפשוטו לאפוקי שלא ידברו שקר שזה בכלל יראי אלהים הוא דאם הם מדברים שקרים פשיטא שאינם בכלל יראי אלהים אדרבא רשיעי נינהו והם מן הכתות שאינם מקבלות פני שכינה:2שונאי בצע ששונאים את ממונם וכו׳ אף על גב דבכולהו אידך פירש רבינו כדעת ר׳ יהושע דבמכילתא ברא לא פי׳ כוותיה דקאמר ששונאים לקבל ממון בדין ואף על גב דפשטא דמלתא טפי משמע הכי ומה גם דאנקלוס נמי הכי תרגמו ואפ״ה נייד רש״י מהך פירושא דא״כ ה״ז בכלל יראי אלהים ועל הדרך שכתבתי לעיל לכך פירש בהא כדתני ר״א המודעי. ומה שהק׳ הרא״ם ז״ל על זה דמסיים רש״י כל דיינא וכו׳ דאי בשכפר בממון והוציאוהו ממנו ב״ד מיירי אין זה ממונו אלא של אחרים ומש״ה נדחק ע״ש נלע״ד דקמיירי כגון באותן שהדין בהם להיות נשבעים ונוטלים כגון השכיר והחנוני על פנקסו וכיוצא דתנן בשבועות פ׳ כל הנשבעים וזה הנתבע קים ליה בודאי שאינו חייב לו מידי דכבר פרעיה וכיוצא אלא דידע דאי אזמניה לבי דינא יהא מחוייב לשלם אם הלה נשבע כדינו להיות נשבע ונוטל ואע״פ שיודע בודאי שאינו חייב אפ״ה צריך הוא ליתן לו מיד לפי שכבר יודע שאינו נמלט מידו ואם אינו נותן עד שיזמיננו הלה לדין ונשבע כדינו לאו דיינא הוא:3שרי אלפים הם היו וכו׳ הכי תנינא במכילתא ומייתי לה בספ״ק דסנהדרין וע״ש בתו׳ דהקשו דהא חסרי להו טובא דכי מפקת ברישא מס׳ רבוא הת״ר דיינים לשרי אלפים נמצא דתו לא הוו ס׳ רבוא ותו לא משכחת ששת אלפים לשרי מאות וכן כלם ותירצו שם בב׳ דרכים והביאם הרא״ם ז״ל ולע״ד לולא דבריהם ז״ל הייתי אומר דהענין כך שאחר שנבחרו הה״ר דיינים לשרי אלפים חוזרים ונכללים גם הם כלו׳ הדיינים עצמם בכלל העם ובמניינם להיות מפריש שוב השרי מאות גם עליהם וכן אחר שנבחרו השרי מאות גם הם חזרו לימנות בתוך העם להפריש השרי חמשים וכן בכלם באופן דלעולם כל המינויים היו לפי מספר הס׳ רבוא והטעם לזה לפי שגם הדיינים עצמם צריכים דיינים עליהם על דברי רבותם:
