משכיל לדוד, שמות י״ח:י״א

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 מכל האלהים מלמד וכו׳ דאילו מכח החקירה בראיות שכליות מגודל פעולותיו וגבורותיו לא שייך לומר מכירו הייתי לשעבר דאכתי לא שמע ולא ידע כחו וגבורתו אלא מוכח דה״ק שכבר בחן ונסה לכל ע״ז מאחר ששמע מה שעשה למצרים דכתיב ובכל אלהי מצרים וכו׳ וע״ז של מצרים היתה הע״ז היותר גדולה על כלם כנר׳ מהזוהר ויתרו היה יודע כן הואיל ועבד לכולן ידע מה טיבן ודההיא דמצרים גדולה מכלן וז״ש ועכשיו ביותר ואין זה ענין למ״ש דוד כי אני ידעתי כי גדול ה׳ ואדוננו מכל אלהים דהתם ניחא לפרש מכח העיון והחקירה כי מן הפעולות נודעו הכחות:
2 כי בדבר וכו׳ ורבותינו דרשוהו וכו׳ איכא למידק מה היתה כוונת רבינו להוסיף בהביאו דרשה זו דרבותינו דלפי הנר׳ הוא עצמו המכוון בפירושו הקודם ע״פ הפשט ואין בזה חידוש אלא לפ׳ תיבת זדו מל׳ נזיד ומי הכריחו לזה. ונר׳ דקשיא ליה לפי׳ קמא דנמצא שלא נפרע מהם הקדוש ברוך הוא במדה כנגד מדה אלא ע״מ שדימו לאבדם במים ועל מה שנשתעבדו בהם בעבודה קשה בחומר וכו׳ לא היה שום פרעון ונמצא חומר במחשבה טפי מהמעשה גופיה שהרי המכות לא היו אלא למרותם את דבר ה׳ לבלתי שלח׳ והיא גופא הרגישו רבותינו ומ״שה ניחא להו לפ׳ כי זדו מל׳ נזיד ואמרו בקדרה וכולי וכוונתם מובנת עם מה שפירשו בפ׳ וישקף ה׳ אל מחנה מצרים וכו׳ ומביאו רש״י שם עמוד ענן יורד ועושהו כמין טיט ועמוד האש מרתיחו וטלפי סוסיהם משתמטות עוד פירשו שם כשעלה אחרון שבישראל וכו׳ התחילו מל״הש לזרוק בהם חצים אש וגפרית וכו׳ ועוד אמרו וינער ה׳ את מצרים כאדם שמנער את הקדרה התחתון למעלה והעליון למטה וכ״ז היה לפרעון מדה כנגד מדה ע״מ שהיו מחממין אותם ומנערים אותם בעבודה קשה בחומר שהוא שורף את הגוף ומקדיחתו ולזה כיונו לפ׳ זדו מל׳ נזיד ואמרו בקדרה וכו׳ ובלשון עצמו שאמרו שם כאדם שמנער את הקדרה וכו׳: